kartahub

חתול מסתכל בפליאה על צנצנת עדשים, תוהה לעצמו איך לא גדלים בה חיידקים ופטריות, אבל חרקים כן.

מעדן פדגוגי מאורז ועדשים

שאלות שנתקלים בהן ביום יום בדרך כלל לא נראות כמו שאלות של בית ספר, והן גם לא מאורגנות לפי תוכנית הלימודים. אבל זאת לא בעיה, נהפוך הוא.

מילות מפתח: ביולוגיה, מאפייני החיים, אנזימים, נשימה תאית, נשימה אירובית, התאמה של מבנה לתפקוד, מפרקים, חיידקים, פטריות, חרקים, מים מטבוליים, זרעים, פירוק כימי. 

Question ID, מספר שאלה: 84

שאלות שנתקלים בהן ביום יום בדרך כלל לא נראות כמו השאלות שלומדים בבית הספר, והן גם לא מגיעות לפי סדר הלימוד של תוכנית הלימודים של משרד החינוך. לפעמים, אם זאת שאלה ממש טובה, גם לא נמצא לה תשובה באינטרנט.

ממבט ראשון נדמה שלא כדאי להתעסק עם שאלות כאלו. איך התלמידים יחברו דברים שהם לא למדו? יקח המון זמן עד שהם ילמדו את כל הדברים שצריך בשביל לפתור את השאלה, למי יש כוח? זמן?

באופן תיאורטי זה נכון, באופן מעשי זה בדיוק ההפך*.  אם מתמודדים בכיתה עם שאלה שעוסקת במשהו מחיי היום יום של התלמידים, מגלים שמה שנראה ממבט ראשון כמו בעיה, הוא בעצם מתנה נפלאה. החלקים השונים מתוכנית הלימודים, הופכים פתאום למוחשיים מאד, מתחברים בקלות ובטבעיות, וכל הסיפור זורם בכיף גדול. דברים שבדרך כלל נזיע בשבילם דם על פני סידרה של שיעורים רגילים התלמידים יפתרו בשיעור או שניים כמעט לבד עם מוטיבציה גבוהה.

עמוד השאלה 'הפתעות בארון המטבח, אורז עם עדשים, לא מה שחשבתם', הוא דוגמה יפה לחיבור מעניין של התאמה של מבנה לתפקוד, מפרקים (חיידקים ופטריות), עיכול חיצוני, נשימה תאית אווירנית, מאפייני החיים, אבות המזון, אנזימים, פירוק כימי ואולי עוד כמה מושגים מתוכנית הלימודים ששכחתי.

על פניו נראה שקשה לקשור את כל המושגים האלו יחד בצורה בעלת משמעות, ושכדי ללמד את כולם בצורה טובה היינו צריכים להקדיש לפחות 10-20 שעות לרשימה האקלקטית הזאת. אבל אם הייתם צריכים להסביר איך האורז, השעועית היבשה, העדשים ושאר הזרעים בארון המטבח שלכם לא נתקפים על ידיי חיידקים ופטריות אבל כן מותקפים על ידיי חרקים, הסיפור היה מתהפך.

ארון המטבח בבית מכיל בתוכו תופעת טבע מעניינת, זרעים יבשים לא נתקפים ע"י חיידקים ופטריות, אך כן נתקפים על ידיי חרקים.

 

פתאום כל הדברים האלו מסתדרים יחד מצוין. אנזימים זקוקים לסביבה מימית כדי לפעול (מאפייני החיים). חיידקים ופטריות (מפרקים), שמעכלים את המזון באמצעות הפרשת אנזימים לסביבתם וקליטת תוצרי הפירוק הכימי (אבות המזון) , לא מצליחים להרטיב את הזרע שנחתו עליו, כי הזרע סופח מים, ולכן הם נשארים רעבים ולא מתפתחים. כלומר, הלחות הנמוכה של זרעים היא התאמה ביוכימית (היעדר מים) להתמודדות עם חיידקים ופטריות המעניקה לצמח יתרון הישרדותי (אבולוציה). חרקים, לעומתם בולעים חתיכות קטנות של זרע ולכן יכולים לספק לאנזימים סביבה מימית. אחר כך הם ישתמשו בלפחות חלק מתוצרי העיכול, פחמיות, חלבונים ושומנים (אבות המזון), לנשימה תאית, ולעוד תהליכים, שאחד התוצרים שלהם הוא מים. המים האלו מספיקים לחרק כדי לגדול ולהתפתח.

והנה, חיברנו את כל הנושאים בפסקה אחת עם הרבה משמעות גם לתלמידים.

עמוד השאלה 'מעדן פדגוגי מאורז ועדשים', לוקח את השאלה הזאת ועושה ממנה סעודת מלכים בעבודה בקבוצות, כאשר כל קבוצה פותרת חלק מהחידה ואחר כך כולם מחברים את התשובות כדי לקבל תשובה מלאה בצורה של מפת מושגים על הלוח. בעמוד תמצאו מדריך למורה איך להנחות את התלמידים שלב אחרי שלב בתהליך הגילוי של הקורה בארון המטבח בביתם, כולל תשובה מלאה ומפורטת, המתייחסת גם לדברים שכאן השמטתי מטעמי חיסכון במקום.

העמוד מציג דרך נוספת להשתמש בכרטא ככלי לסיכום שיעור. כרטא עוזרת לתלמיד להגיע לרמת הבנה גבוהה שבונה את תחושת המסוגלות הנדרשת כדי לקחת את מה שלמד בשיעור החוצה, לארוחת הערב הקרובה, בה יגישו אורז, או יאכלו לחם.

אם כבר הזכרנו ארוחת ערב עם ההורים, עמוד השאלה כולל גם טויטת מכתב להורים, שתוכלו להעזר בה כדי לספר להורים מה הבת/בן שלהם למדו היום בבית הספר, על הדרך המיוחדת שבה הם עשו זאת, ואיך הם יכולים לעודד את בנם/ביתם להמשיך ללמוד בכיף.

בהצלחה!

*מה שמחזיר אותי בחיוך ליוגי ברה שאמר "בתיאוריה אין הבדל בין תאוריה למעשה, אבל באופן מעשי יש".

Question ID, מספר שאלה: 84

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.

כתוב/כתבי תגובה