kartahub

שימוש מיטבי בכרטא: מתי ואיך

כרטא מתאים לשימוש שוטף ככלי לשיעורי בית, חזרה למבחן, הכנה לדיון בכיתה ועוד. ככה תעשו את זה נכון.

 מילות מפתח: כרטא, הדרכה, שימוש מיטבי בכרטא

מה יוצא לי מזה?

שימוש נכון בכרטא יאפשר לך להקנות לתלמידים כישורי חשיבה גבוהים כמעט ללא מאמץ. השורות הבאות מציגות מספר עקרונות פשוטים שיעזרו לך להשיא את התועלת הלימודית מכרטא.

מה הבעיה?

מתי ולאיזה צרכים אפשר וכדאי להשתמש בכרטא? איזה סוג שאלות מתאימות לכרטא? כמה תוכן ואיזה מורכבות כדאי להקיף בשאלה?  

הפתרון

מתי, או לאיזה צורך כדאי להשתמש בכרטא? מפות מושגים הן כלי מצוין לארגון וייצוג ידע, שרשור נסיבתי, והבנה. מכאן שבשימוש הבסיסי נבקש מהתלמיד לארגן ידע, לתאר שרשרת פעולות ותגובות או להסביר את הידע. ארגון הידע יכול להעשות עם רשימת מושגים נתונה (עם אפשרות להוסיף מושגים על פי ראות התלמיד), עם רשימה חלקית או ללא רשימה כלל. לדוגמה "ארגן את רשימת המושגים במוסף (Appendix בתפריט) לכדי מפת מושגים המסבירה מה זאת בעירה ומה נדרש לה".

אפשר לשאול את התלמיד מה הוא הבין מתוך קריאה, האזנה או צפיה בתוכן לימודי כלשהו, לדוגמה: "קרא את [הפנייה לתוכן לימודי, לרוב ב Appendix של השאלה] ותאר באמצעות מפת מושגים מה הבנת". שאלות כאלו מתאימות לשיעורי בית על חומר קריאה. הן מאפשרות לתלמיד לבדוק אם הבין את התוכן הלימודי שקרא.

 מפות מושגים הן כלי מצוין גם לפתרון שאלות המערבות כישורי חשיבה גבוהים יותר, כגון ישום, ניתוח, סינתזה והערכה. לצורך כך נדרשת מיומנות סבירה או גבוהה בבניית מפות וכמובן הבנה טובה של חומר הלימוד.

 לאור זאת כרטא יכול להיות כלי שגרתי להכנת שיעורי בית, חזרה לקראת מבחן, הכנה ללימוד חומר חדש, סיכום חומר בסוף נושא, עבודה בכיתה על שאלה מורכבת לפני דיון, ועוד משימות לימודיות שונות ומגוונות.

 לכמה תוכן כדאי להתייחס בשאלה? רצוי שמפת מושגים לא תכיל יותר 20 מושגים, ובשלבים הראשונים כדאי שתהייה קטנה בהרבה, 5-10 מושגים. איכות של מפת מושגים נקבעת לא רק לפי מספר המושגים שבה, אלה גם לפי ארגון ברור של המפה, מידת הקישוריות, רמת הרלוונטיות של המושגים לשאלה, נכונות של הקישורים, חוזק ההיגדים שבה ועוד.

 איזה שאלה לנסח/לבחור? קשה לתת תשובה קצרה וטובה על שאלה כזאת גדולה, אז נציין רק שני גורמים עיקריים, שיכולים לעזור לבחור שאלה טובה.

  1. אנשים לומדים את מה שהם צריכים ואת מה שהם אוהבים. במצב האידאלי התלמיד יאהב את מה שהוא צריך, אך במציאות המצב לפעמים שונה. ככל שהתלמיד בוגר יותר כך הוא מסוגל ורוצה להתמודד עם דברים שהוא צריך ולא רק דברים שהוא אוהב. לכן, כאשר מנסחים או בוחרים שאלה לתלמידי הכיתות הגבוהות או באוניברסיטה חשוב מאד שהן תשקפנה את דרישות תוכנית הלימודים שעליה התלמידים נבחנים. כאשר מנסחים או בוחרים שאלה לתלמידי צעירים כדאי מאד לבחור שאלות המתחברות לנושאים שאהובים ומעניינים את התלמידים. ב'טיפים למורה' של כל שאלה, מחבר השאלה יוסיף, בדרך כלל, הצעות איך לחבר את התלמידים לנושא השאלה.
  2. יש להתאים את רמת השאלה לרמת התלמידים, כי הוראה ברמה מותאמת לרמת הלומדים היא הגורם הרביעי בהשפעתו על הישגי התלמידים.

טיפים נוספים באותו נושא במדריך לכתיבת שאלה טובה.

סיכום

ניתן להשתמש בכרטא למגוון רחב של מטלות לימודיות, כשהשימוש העיקרי הוא לארגון ידע ולייצוג ידע והבנה, אך בהחלט ניתן לשאול שאלות מסדר חשיבה גבוה יותר. שאלה טובה היא שאלה שעונה לצרכים של התלמיד. היקף התוכן שהשאלה מקיפה ורמת הקושי שלה צריכים להתאים ליכולות התלמידים.

_____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.

כתוב/כתבי תגובה