kartahub

הכנסה מדורגת של מפות מושגים לכיתה

הכנסה מדורגת של מפות מושגים לכיתה

שיטה נוחה וקלה להכנסת מפות מושגים לשגרת הלימודים, תוך יצירת ערך לימודי לתלמידים לאורך כל התהליך

מילות מפתח: הדרכה, כרטא, מדריך מורה, איך מכניסים את כרטא לכיתה, הכנסה מדורגת, בניית מפות מושגים
תודה: הפוסט נכתב בעקבות שיחה פוריה עם עמיתתי הדס לאור-אשור מתיכון יצחק שמיר, ששיתפה אותי בנסיונה עם כיתת המב"ר אצלנו. 
 

מה יוצא לי מזה

מיפוי מושגים הוא אחד הכלים הפדגוגיים היעילים ביותר, אבל למרות זאת כמעט ולא משתמשים בו בבתי ספר. הסיבה העיקרית לכך נמצאת בקושי ללמד את השיטה. השיטות הקיימות, כמו זאת של אבות השיטה Novak&Gowin (ראו כאן) דורשות מהתלמיד לאסוף את כל המושגים (איך יודעים אם יש לנו כבר את כל המושגים?), לסדר אותם בהיררכיה (איזו? ואם יש יותר מאחת?) ואז לקשר את המושגים, לפי אוסף קריטריונים והנחיות מורכבים מאד להבנה:

בניית המפה הרשונה שלך 

מה זה מושג מנוקדת מבט של מפות מושגים?

מה זה קישור מנקודת מבט של מפות מושגים?

מה זה היגד מנוקדת מבט של מפות מושגים?

אבל היכולת שלכם לתת לתלמיד, בעזרת כרטא, משוב רצוף על כל מרכיב במפת המושגים, תוך כדי שהוא בונה אותה, מפשטת מאד את הוראת מיפוי המושגים מארבעה מאמרים לכלל אחד בלבד: כל שני מושגים מקושרים יוצרים משפט תיקני, לפחות בקירוב.

עכשיו, כשיש רק כלל אחד להקפיד עליו ההוראה נעשית פשוטה יותר.

השיטה שמוצגת כאן נבדקה בכיתות רבות עם מאות תלמידים, ועובדת עם טווח רחב של תלמידים, כולל מצטיינים, מב"ר, נוער בסיכון, כיתות טכנולוגיות ועוד, ללא קשר למקצוע הלימוד.

הסרטון בראש העמוד מציג את השיטה. בהמשך תמצאו טיפים ודגשים שנאספו מתוך שימוש.

התנסו עם כל מרכיבי המערכת בבית לפני שאתם מציגים אותה לכיתה

נכון, כולנו עושים פדיחות בכיתה, אבל אם אפשר לחסוך אחת, למה לא? התנסו במערכת, כולל בצפיה בדוחות, ובאפליקציות עד שתרגישו בנוח. אתם מוזמנים לצפות בסרטוני ההדרכה (מדריך למערכת מוריםמדריך לאפליקציית מורהמדריך לאפליקציית תלמיד).

מישחוק השלבים הראשונים

השלב הראשון בתהליך הכנסת מפות מושגים לכיתה הוא תרגיל בו התלמידים בונים משפטים מזוגות מושגים. אפשר ליצור מעורבות גבוהה בשיעור אם נותנים לכל תלמיד לכתוב על פתק שני מושגים הקשורים לנושא השיעור, שהתלמיד רוצה לדעת איך הם קשורים, ואוספים את הפתקים. בשלב הבא מחלקים את הכיתה לארבע קבוצות. כל קבוצה שולפת בתורה פתק מאוסף הפתקים. כל קבוצה צריכה לכתוב משפט עם שני המושגים. 

כדי שכול הכיתה תשתתף, כל פעם קבוצה אחת מקבלת 10 נקודות על המשפט ושאר הקבוצות מקבלות 5.

את אותו הרעיון ניתן לממש גם בשלבים הבאים.

הכנסה של כרטא

אחרי שעברתם את שלושת השלבים (שניים מתוכם לא מוזכרים כאן, רק בסרטון), מכינים מספר שאלות/משימות פשוטות בדומה לאלו שהתאמנתם עליהן בבית, פותחים להן סשנים. בשיעור מזמינים את התלמידים להיכנס לסשנים האלו. דגשים:

  1. בשלב הזה כרטא רצה רק על אנדרואיד, לכן מזמינים תלמידים עם אייפון להצטרף לתלמידים עם אנדרואיד. 
  2. עדיין יהיו תלמידים שישכחו את העיקרון המנחה שיש להקפיד עליו בבניית מפת מושגים 'כל שני מושגים מקושרים יוצרים משפט תקין, לפחות בקירוב'. כתבו אותו על הלוח והזכירו אותו במהלך השימוש על פי הצורך. מניסיון, תצטרכו להזכיר אותו לתלמידים עוד הרבה פעמים.
  3. כשאתם בודקים היגדים באפליקציית המורה עליכם לשאול את השאלות הבאות:
    1. עבור מושג: האם המושג יכול להופיע בתשובה לשאלה? בדרך כלל כדאי להיות בחלק הזה מתירני. אנחנו לא יודעים מראש באיזה היגדים המושג יופיע בעתיד.
    2. עבור היגד (שני מושגים מקושרים):
      1. האם ההיגד יוצר משפט תיקני, לפחות בקירוב?
      2. האם המשפט נכון?

אם ההמשפט שמופיע בהיגד תיקני ונכון, אשרו אותו. אם לא, יש לפסול את הקישור (אם אחד המושגים לא שייך לשאלה, הקישור יפסל אוטומטית).

טיפוס בדרגות הקושי של השאלות

לאחר שהתלמידים ואתם התרגלם לעבודה עם כרטא ניתן לעלות בדרגת הקושי של השאלות, הנה כמה הצעות למדרגות קושי:

  1. הגדילו בהדרגה את מספר המושגים, ניתן להיעזר במוסף (Appendix).
  2. הזינו טקסט במוסף ובקשו מהתלמידים להוציא מתוך הטקסט מושגים מהם יבנו מפה.
  3. הזינו טקסט במוסף ובקשו מהתלמידים לענות לשאלה המתייחסת לטקסט.
  4. הגדילו את המרחק הרעיוני בין המושגים.
  5. עברו ממושגים מוחשיים למופשטים.

נשמח לקרוא רעיונות נוספים איך להכניס את מפות מושגים לכיתה בקלות.

בהצלחה!

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף

אורז עם עדשים, לא מה שחשבתם

חתול מסתכל בפליאה על צנצנת עדשים, תוהה לעצמו איך לא גדלים בה חיידקים ופטריות, אבל חרקים כן.

מעדן פדגוגי מאורז ועדשים

שאלות שנתקלים בהן ביום יום בדרך כלל לא נראות כמו שאלות של בית ספר, והן גם לא מאורגנות לפי תוכנית הלימודים. אבל זאת לא בעיה, נהפוך הוא.

מילות מפתח: ביולוגיה, מאפייני החיים, אנזימים, נשימה תאית, נשימה אירובית, התאמה של מבנה לתפקוד, מפרקים, חיידקים, פטריות, חרקים, מים מטבוליים, זרעים, פירוק כימי. 

Question ID, מספר שאלה: 84

שאלות שנתקלים בהן ביום יום בדרך כלל לא נראות כמו השאלות שלומדים בבית הספר, והן גם לא מגיעות לפי סדר הלימוד של תוכנית הלימודים של משרד החינוך. לפעמים, אם זאת שאלה ממש טובה, גם לא נמצא לה תשובה באינטרנט.

ממבט ראשון נדמה שלא כדאי להתעסק עם שאלות כאלו. איך התלמידים יחברו דברים שהם לא למדו? יקח המון זמן עד שהם ילמדו את כל הדברים שצריך בשביל לפתור את השאלה, למי יש כוח? זמן?

באופן תיאורטי זה נכון, באופן מעשי זה בדיוק ההפך*.  אם מתמודדים בכיתה עם שאלה שעוסקת במשהו מחיי היום יום של התלמידים, מגלים שמה שנראה ממבט ראשון כמו בעיה, הוא בעצם מתנה נפלאה. החלקים השונים מתוכנית הלימודים, הופכים פתאום למוחשיים מאד, מתחברים בקלות ובטבעיות, וכל הסיפור זורם בכיף גדול. דברים שבדרך כלל נזיע בשבילם דם על פני סידרה של שיעורים רגילים התלמידים יפתרו בשיעור או שניים כמעט לבד עם מוטיבציה גבוהה.

עמוד השאלה 'הפתעות בארון המטבח, אורז עם עדשים, לא מה שחשבתם', הוא דוגמה יפה לחיבור מעניין של התאמה של מבנה לתפקוד, מפרקים (חיידקים ופטריות), עיכול חיצוני, נשימה תאית אווירנית, מאפייני החיים, אבות המזון, אנזימים, פירוק כימי ואולי עוד כמה מושגים מתוכנית הלימודים ששכחתי.

על פניו נראה שקשה לקשור את כל המושגים האלו יחד בצורה בעלת משמעות, ושכדי ללמד את כולם בצורה טובה היינו צריכים להקדיש לפחות 10-20 שעות לרשימה האקלקטית הזאת. אבל אם הייתם צריכים להסביר איך האורז, השעועית היבשה, העדשים ושאר הזרעים בארון המטבח שלכם לא נתקפים על ידיי חיידקים ופטריות אבל כן מותקפים על ידיי חרקים, הסיפור היה מתהפך.

ארון המטבח בבית מכיל בתוכו תופעת טבע מעניינת, זרעים יבשים לא נתקפים ע"י חיידקים ופטריות, אך כן נתקפים על ידיי חרקים.

 

פתאום כל הדברים האלו מסתדרים יחד מצוין. אנזימים זקוקים לסביבה מימית כדי לפעול (מאפייני החיים). חיידקים ופטריות (מפרקים), שמעכלים את המזון באמצעות הפרשת אנזימים לסביבתם וקליטת תוצרי הפירוק הכימי (אבות המזון) , לא מצליחים להרטיב את הזרע שנחתו עליו, כי הזרע סופח מים, ולכן הם נשארים רעבים ולא מתפתחים. כלומר, הלחות הנמוכה של זרעים היא התאמה ביוכימית (היעדר מים) להתמודדות עם חיידקים ופטריות המעניקה לצמח יתרון הישרדותי (אבולוציה). חרקים, לעומתם בולעים חתיכות קטנות של זרע ולכן יכולים לספק לאנזימים סביבה מימית. אחר כך הם ישתמשו בלפחות חלק מתוצרי העיכול, פחמיות, חלבונים ושומנים (אבות המזון), לנשימה תאית, ולעוד תהליכים, שאחד התוצרים שלהם הוא מים. המים האלו מספיקים לחרק כדי לגדול ולהתפתח.

והנה, חיברנו את כל הנושאים בפסקה אחת עם הרבה משמעות גם לתלמידים.

עמוד השאלה 'מעדן פדגוגי מאורז ועדשים', לוקח את השאלה הזאת ועושה ממנה סעודת מלכים בעבודה בקבוצות, כאשר כל קבוצה פותרת חלק מהחידה ואחר כך כולם מחברים את התשובות כדי לקבל תשובה מלאה בצורה של מפת מושגים על הלוח. בעמוד תמצאו מדריך למורה איך להנחות את התלמידים שלב אחרי שלב בתהליך הגילוי של הקורה בארון המטבח בביתם, כולל תשובה מלאה ומפורטת, המתייחסת גם לדברים שכאן השמטתי מטעמי חיסכון במקום.

העמוד מציג דרך נוספת להשתמש בכרטא ככלי לסיכום שיעור. כרטא עוזרת לתלמיד להגיע לרמת הבנה גבוהה שבונה את תחושת המסוגלות הנדרשת כדי לקחת את מה שלמד בשיעור החוצה, לארוחת הערב הקרובה, בה יגישו אורז, או יאכלו לחם.

אם כבר הזכרנו ארוחת ערב עם ההורים, עמוד השאלה כולל גם טויטת מכתב להורים, שתוכלו להעזר בה כדי לספר להורים מה הבת/בן שלהם למדו היום בבית הספר, על הדרך המיוחדת שבה הם עשו זאת, ואיך הם יכולים לעודד את בנם/ביתם להמשיך ללמוד בכיף.

בהצלחה!

*מה שמחזיר אותי בחיוך ליוגי ברה שאמר "בתיאוריה אין הבדל בין תאוריה למעשה, אבל באופן מעשי יש".

Question ID, מספר שאלה: 84

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.

המדריך למדריך 2: איך לכתוב עמוד שאלה מעניין, רלוונטי ומערב

המדריך למדריך 2: איך לכתוב עמוד שאלה רלוונטי, מעניין ומערב

עמוד שאלה טוב הוא המפתח לשימוש מוצלח בכרטא. הנה כמה טיפים שימושיים. פוסט שני בסדרה.

מילות מפתח: הדרכה, טיפים, עמוד שאלה

מה יוצא לי מזה?

כאן תמצאו טיפים ודגשים לכתיבת לשאלה טובה – שאלה שמייצרת לתלמידים ערך, משמעות ורלוונטיות (עמ"ר) גבוהים. שאלות טובות זוכות לרוב לשימוש גבוה בקרב קהילת המורים .

מה הבעיה?

אם הייתה דרך קלה ליצר תכנים לימודיים עם עמ"ר גבוה כנראה שהכשרת המורים היתה קצרה הרבה יותר.

הפתרון

עמ"ר גבוה הוא לרוב תוצר של מאמץ המכוון לכך לכל אורך שדרת המסגרת החינוכית. לדוגמה, שיטת הוראה והערכה המערבת את התלמידים, יחסים בין אישיים פתוחים וקרובים בין המורה לתלמידיו ותוכן מעולם המושגים והעשייה של הלומד. במצב כזה כתיבת שאלה עם עמ"ר גבוה היא משימה משלימה לכלל התהליך החינוכי, ותינק מהמסגרת החינוכית את העמ"ר הנדרש.

מכיוון שלא תמיד זה המצב, ננסה כאן לתת מספר כלים, שאומנם לא יכולים להחליף עבודה מערכתית, אבל יכולים לשפר את העמ"ר של השאלה.

נקודות להתייחסות

כאשר מנסחים שאלה כדאי לשם לב לכמה נקודות.

הצלחה בבחינה היא ערך גבוה לתלמידים רבים. הקפידו לציין את השורה בתוכנית הלימודים שהשאלה מתייחסת אליה.  כך גם מורים אחרים ימצאו את השאלה שלכם יותר בקלות. בחלק הזה אפשר להוסיף גם את הכישורים שהתלמיד ירכוש (סינתזה, אנליזה וכו'…).

  1. מיקוד ובהירות: השאלה צריכה להיות ממוקדת וברורה כך שהתלמיד יבין מה הוא צריך לעשות. הטקסונומיה של בלום היא מקור מצוין לפעלים המורים באופן ברור מה התלמיד צריך לעשות.

דרך טובה לבדוק אם ניסחתם את השאלה בבהירות היא לבקש מתלמיד או שניים להסביר לחבר שלהם מה הם צריכים לעשות. אם ההסבר לא מדויק, כנראה שאפשר לשפר את הניסוח.

3. עד 20 מושגים: אם נראה שהתשובה תכלול למעלה מ 20 מושגים כדאי לחשוב על דרך לפרק אותה לשתיים או שלוש שאלות קטנות יותר, או למקד אותה. ככל שהמפה גדולה יותר קשה יותר להתמצא בה, אפילו למי שבנה אותה. איך אומדים כמה מושגים יהיו בתשובה? הדרך הטובה ביותר היא פשוט להתקין את אפליקציית התלמיד ולנסות לענות על השאלה. בכלל טוב להרגיש מגוף ראשון עם מה התלמידים צריכים להתמודד.

"שמעו סיפור!":  שתי מילות קסם שבדרך כלל יתנו לך 5~ שניות של תשומת לב מידית. סיפור טוב, רצוי עם חיבור אישי ודמות טובה שצריכה להתמודד עם קשיים או אפילו עם דמות רעה, יגביר את המעורבות הרגשית של התלמידים, ומשם הדרך להניע אותם ללימוד ולפעולה קצרה יותר. The Seven Pillars of Storytelling הוא מקום נפלא (וחינמי!) ללמוד לספר סיפור טוב. את הסיפור ניתן להכניס למוסף (Appendix)

5. מוסף (Appendix): תיבת ה'מוסף' זמינה לתלמיד מתוך השאלה. היא יכולה להכיל מלבד סיפור טוב, גם תוכן לימודי רלוונטי. (צילום מסך של אפליקציית הטלפון של התלמיד עם תיבת הרקע פתוחה)

6. טיפים למורה: שתפו מורים אחרים בניסיון שלכם ושל מורים אחרים שאספתם מהצ'ט. מה הידע הנדרש כדי לענות על השאלה? מה גודל המפה הסביר לתשובה? מה התפישות השגויות והתפיסות החסרות הנפוצות בלימוד השאלה? מתי מומלץ להשתמש בה? האם כשאלת פתיחה לשיעור? או הכנה בבית לקראת השיעור הבא? האם מומלץ להשתמש בשאלה לסיכום שיעור? הכנה למבחן? תשובות לשאלות האלו בחלק 'טיפים למורה' יעזרו למורים האחרים להשתמש נכון בשאלה.

7. הקשיבו לקהילה: הצ'ט של השאלה הוא מקור בלתי נדלה לתובנות של מורים שלימדו את השאלה או את הנושא. שימוש מושכל בו יכול לעשות פלאים לעמוד השאלה. הקשב לקהילה ושאל אותה באופן יזום איך אפשר לשפר את הוראת השאלה.

ניתן לערוך את כל המרכיבים בעמוד השאלה כל הזמן, נצלו זאת. 

אה, דבר אחרון, או אולי ראשון, לפני שמתחילים כדאי לחפש ולבדוק שלא כתבו כבר את השאלה ;o)

סיכום

עמ"ר גבוה הוא לרוב תוצר של מאמץ המכוון לכך לכל אורך שדרת המסגרת החינוכית. אבל לפעמים ניתן לשפר במידה מסוימת עמ"ר של שאלה באמצעות שבעת הכללים שצוינו כאן.

לאחר פרסום השאלה תוכלו ללמוד מתגובות המורים שהשתמשו בה מה ניתן לשפר ומה צריך לתקן. נצל את הדיון לשיפור השאלה ולכתיבת שאלות נוספות.

בהצלחה!

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.u