kartahub

למה שומרים גבינות חצי רכות במים קרים?

למה שומרים גבינות חצי רכות במים קרים?

חידות מטבח הן מתכון טוב לרלוונטיות ועניין גבוהים כי הן מזמנות לתלמיד אפשרות להשתמש ולהפגין את ההבנה שלו מחוץ לכיתה. עמוד השאלה של 'גבינות רכות במים קרים' מגיש חידת מטבח אפויה היטב.

מילות מפתח: ביולוגיה, מדעים, פיזיקה, מסיסות, קוטביות, דיפוזיה, חמצן, פיזור מטען חשמלי, יו"ד, י"א, י"ב

Question ID: 28

חידות מטבח – מתכון בטוח למשוך תלמידים ללימוד לעומק

תהייתם פעם למה שומרים מוצרלה במים? אפשר לשמור אותה סתם במקרר, אבל אז היא מתקלקלת יותר מהר. מה יש במים שמאט את תהליך 'הקלקול' של הגבינה?

השאלה הזאת, כמו עוד כמה אחרות מקטגוריית 'חידות מטבח', מתייחסת לתופעות שמתרחשות במטבח טיפוסי, מה שהופך אותה מיד לרלוונטיות לרוב התלמידים. התשובה של חידת מטבח חושפת בפני התלמיד סדר חדש בסובב אותו, סדר שעד כה היה נסתר. 

אם הסדר החדש יושב אצל התלמיד מספיק טוב הוא ישמח להעביר את התחושה הזאת הלאה לבני ביתו או לחבריו. המטרה שלנו היא ליצור אצל התלמיד תחושת מסוגלות גבוהה שתאפשר לו להסביר את התשובה. איך יוצרים תחושה כזאת? באמצעות הבנת רצף הסיבות והתוצאות שבגללן שומרים מוצרלה במים קרים.

רצף הסיבות והתוצאות מתחיל במבנה הלא מקוטב של מולקולת חמצן, שלכן כמעט ולא מסיסה במים, עובר דרך הצורך בחמצן לנשימה תאית אירובית וביעילות האנרגטית הגבוהה יותר שלה לעומת נשימה אנאירובית, ומסתיים בגדילה המהירה של חיידקים שנושמים נשימה אירובים ומקלקלים את הגבינה. 

לימוד הנושא באמצעות בניית מפת מושגים וקבלת משוב עליה, יעזור לכל התלמידים להבין את השרשור הנסיבתי שמוביל לשמירת מוצרלה במים.

עמוד השאלה של 'למה שומרים גבינות חצי רכות במים קרים?' מכיל מידע שימושי איך להוציא לפועל את הרעיון מהשורות למעלה, כולל סרטון בנושא מסיסות, הסברים על תפיסות שגויות ותפיסות נפוצות ועוד מידע פדגוגי שיעזור לכם ליצור אצל התלמידים את תחושת המסוגלות המדוברת. 

לאחר שהתלמידים בנו את המפות וסיכמתם בצוותא את התשובה (אפשר באמצעות המשחק שמתואר כאן), תוכלו לחזור אל המוצרלה במים קרים בכל פעם שתרצו לדבר על מסיסות וקוטביות. 

מילה על שרשור נסיבתי

שרשור נסיבתי הוא תהליך חשיבה מרכזי בעבודה המדעית, ואחד האתגרים הגדולים עבורנו מורי המדעים. מי שמתורגל בפתרון שאלות מסוג שרשור נסיבתי עלול לפעמים לפספס את הקושי של התלמידים שהם פחות מתורגלים בנושא, מה שמוכר בתור קללת הידע.

אילת גולדשטיין פרסמה מאמר מעולה בעלון למורי ביולוגיה 183, המדריך את המורה בהוראת שאלות שרשור נסיבתי שלב אחרי שלב. מומלץ בחום.

סיכום

הרלוונטיות הגבוהה של שאלות מטבח, במקרה הזה בנושא גבינות, מאפשרת למורה לגייס את התלמידים ללימוד לעומק של שני נושאים חשובים – מסיסות וקוטביות של מולקולות. בזכות אותה רלוונטיות השאלה משמשת כעוגן אליו יכול המורה לחזור כשהוא נוגע בנושא מכיוונים שונים.

עמוד השאלה מספק תמיכה מקיפה המאפשרת הוראת הנושא לאוכלוסיית תלמידים הטרוגנית.

כדי להגיע לעמוד השאלה בכרטא, כתבו במנוע החיפוש של כרטא את מספר השאלה (28).

בהצלחה!

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום ל

מה הופך רקמת שומן למבודדת כל כך טובה?

מה הופך רקמת שומן למבודדת כל כך טובה אצל יונקים ימיים?

התאמה של מבנה לתפקוד הוא נושא מרכזי בהוראת הביולוגיה, המאפשר למזג תחומי דעת מגוונים כמו ביולוגיה, פיזיקה וכימיה. השאלה הנוכחית רותמת את סיפור טביעת הטיטניק ואת הקסם של כלבי ים כדי להפעיל את התלמידים לגלות חוק פיזיקאלי חשוב עם משמעות ביולוגית גדולה.

מילות מפתח: ביולוגיה, התאמה של מבנה לתפקוד, דם, הולכת חום, הסעת חום, שומן, חום, יונקים ימיים

Question ID: 16

מסלול מרתק מהטיטניק לביו-פיזיקה

לפעמים תלמידים סוללים בעצמם את הדרך לשיעור מעניין. עמוד השאלה של 'מה הופך רקמת שומן למבודדת כל כך טובה?' הוא כזה. הסיפור התחיל בוויכוח בין שתי תלמידות על סיפור הישרדות פילאי של ניצול מהטיטניק, ששרד בזכות, או למרות, ששתה כמות גדולה של ודקה לפני שהטיטניק טבעה. אבל התשובה הנכונה היא שהוא שרד בזכות המזל שהביא לאיסוף מהיר שלו מהמים, ולא בזכות או למרות הוודקה ששתה, כי אדם לא שורד במי קרח, עם או בלי וודקה בדם, יותר מדקות בודדות*. מכאן, המעבר לשאלה, 'אז איך יונקים ימיים שורדים במים קפואים כל החיים שלהם?' כבר קצרה.

התשובה לשאלה על היונקים הימיים מרתקת בצורה לא רגילה. ליונקים ימיים יש אוסף שלם של התאמות מבניות, ביוכמיות והתנהגותיות שמסייעות להם לחיות במים הקפואים. עמוד השאלה לא עוסק בנושא כולו, אלא מתמקד באחת מהן בלבד, בשכבת השומן העבה והמבודדת מסביב לגוף היונקים הימיים. הקורא המעוניין להרחיב את ידיעותיו בנושא מוזמן לקרוא על בקרת חום אצל יונקים ימיים בעמוד הזה.

רמז לתשובה לתפקוד יוצא הדופן של רקמת השומן כמבודדת אפשר למצוא בתמונה הבאה. רמז: הבדלי הצבע בין השריר לרקמת השומן**.

אבל נחזור לעניינו, הדבר הנחמד בסיפור של התלמידות הוא שאת המסלול שהתלמידות האלו סללו אתם יכולים לייבא לשיעור שלכם, והוא יעבוד באותה מידה, שכן סיפור הטביעה של הטיטניק, וההצלה של הנוסעים שלה, מרתקים תלמידים בכל מקום.

העניין בשיעור לא נגמר בסיפור הטיטניק. השאלה 'מה הופך את רקמת השומן למבודדת כל כך טובה' משתמשת באחת הדרכים החזקות לרתום תלמידים ללימוד לעומק. היא מאתגרת את התלמידים עם סתירה במשהו שהם מכירים, ומובילה אותם לגילוי חוקים שמסבירים את הסתירה, ולבסוף גורמת להם לראות את העולם בדרך שונה, והנה קיבלנו לימוד.

תהליך ברור התשובה מגלה לתלמידים חוק פיזיקלי עם משמעות ביולוגית מעניינת, המנפץ בדרך את אחד המיתוסים על שומן.

השאלה היא רב תחומית, ומשלבת ידע בביולוגיה ובפיזיקה. מבחינת המורה לביולוגיה, השאלה עוסקת בהתאמה בין מבנה לתפקוד בשלוש רמות ארגון (איבר, רקמה, ותא). מבחינת המורה לפיזיקה השאלה עוסקת בהבדל בין הולכת חום להסעת חום. בשני המקרים, נושאים חשובים ומעניינים.

המוסף קולח ומעניין ומסביר בצורה ברורה את ההבדל בין הסעת חום והולכת חום, כשהאחרונה מקושרת גם לדיפוזיה, שכן שתיהן מתוארות על ידיי אותה משוואה (משוואת הולכת חום).

ומה עם המורה?

עמוד השאלה כולל תמיכה עשירה במורה, לרבות הסבר מפורט לתשובה, הצעות כיצד למשוך את התלמידים לשיעור, הפרכה של תפיסה שגויה שרקמת השומן מבודדת כי השומן עצמו מבודד (מוליכות החום של שומן נמוכה רק במעט משל שאר הרקמות) ועוד.

מכיוון שהשאלה היא רב תחומית ודורשת הבנה של מושגים בביולוגיה ובפיזיקה העמוד כולל גם דרכים לדרג את קושי השאלה באמצעות רשימת מושגים שניתן להציע לתלמידים להוסיף למפות שלהם.

סיכום

"מה הופך את רקמת השומן למבודדת כל כך טובה?" הוא עמוד שאלה מרתק, המציג שילוב חדש של ידע ביולוגי ופיזיקאלי המותאם לרמה של תלמידי תיכון. העמוד כולל הדרכה טובה למורה, והשאלה עם המוסף שלה מעוררים עניין רב בקרב התלמידים.

רוצים לקרוא את עמוד השאלה? מוזמנים להירשם לכרטא כאן למטה. כתבו במנוע החיפוש של כרטא את מספר השאלה (16) ותגיעו אליה.

בהצלחה!

*הנטייה הראשונה היא לומר שהניצול שרד למרות הוודקה, שכן האלכוהול שבוודקה מרחיב את כלי הדם הפריפריאלים ומאיץ את איבוד החום. אבל כשמדובר על שעות רבות במי קרח, גם לאדם ללא טיפת אלכוהול בדם אין שום סיכוי להישאר בחיים.

** הצבע האדום של השריר הוא בעיקר בגלל המיוגלובין, שנמצא בתוך תאי השריר ולא בגלל ההמוגלובין שבדם, שכנראה כבר נשטף מהשריר, אבל למה להיתפס לקטנות?

_____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.,