kartahub

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

By Joseph D. Novak & Alberto J. Cañas

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

מפות מושגים מאפשרות ללומד לענות על מגוון רחב מאד של שאלות, שחלק ניכר מהן ניתן לשאול באמצעות כרטא. מה כן, ומה לא, ואיזה תועלת כרטא יכולה ליצר בסוגי שאלות שונים. על כל זה, בקצרה, כאן.

מילות מפתח: מפות מושגים, שימוש מיטבי, כרטא, הדרכה, הטמעה, שאלה, הוראות שימוש

מה יוצא לי מזה?

הבנת התאוריה הפדגוגית של הוראה עם מפות מושגים עוזרת להבין את היתרונות והמגבלות של הכלי החזק הזה, ועוזרת לשאול שאלות שמתאימות ללימוד באמצעות כרטא.

מה הבעיה?

למרות שמפות מושגים הם כלי פדגוגי מהשורה הראשונה, הן לא תרופת פלא שעונה על הכל. כדי להשתמש במפות מושגים נכון צריך להכיר את את יתרונות הכלי באותה מידה שחשוב להכיר גם את המגבלות שלו.

הפתרון

רקע תאורטי

מפות מושגים בגרסתן המוכרת פותחו לראשונה ב 1972, באוניברסיטת קורנל על ידיי Joseph D. Novak. הן מבוססות על תיאורית הלמידה של David Ausubel,  שטוענת שלמידה מתרחשת בתהליך של הטמעת מושגים חדשים והיגדים לתוך רשת של מושגים והיגדים קיימת. כלומר, למידה זה התהליך בו אנחנו מקשרים פיסות מידע (מושגים) בצורה בעלת משמעות, והבנה היא התוצאה של הלמידה. מכאן, שתהליך הלמידה יכול להיות מיוצג באמצעות תהליך בניית מפת מושגים, ומפת מושגים היא יצוג גרפי של הבנת הלומד את נושא הלימוד.

 מה זה מושג? מה זה קישור?

 בהכללה, ניתן לומר שמושגים עונים לשאלות 'מה זה?' או 'מי זה?' וקישורים עונים לשאלות מהסוג 'מה הקשר בין המושגים?' או 'מה מושג אחד עושה למושג שני?'. עיקר המשקל הלימודי נמצא בקישור בין מושגים, כי הקישור הוא זה שמעניק להיגד, הצירוף של מושג-קישור-מושג, את עיקר המשמעות.

ישנה ספרות עניפה על בניית מפות מושגים ועל האפקטיביות הפדגוגית של תהליך בניית מפות מושגים. הקורא המעוניין להרחיב את אופקיו מוזמן להתחיל את מסעו באתר מפות המושגים של המכון ללימוד אדם ומכונה בפלורידה, מהמרכזים המובילים בתחום.

 לאור הרקע הזה אפשר להתחיל לענות לשאלה "על איזה שאלות מתאים לענות באמצעות מפות מושגים?"

מקובל שמפות מושגים מתאימות ל:

 שאלות הבודקות ידע, ואירגון ידע/הבנה, כלומר כיצד פיסות מידע קשורות אחת לשנייה. שאלות כאלו יהיו מסוג של 'תאר' ו'הסבר'. לדוגמה "קרא את הפסקה הראשונה בעמוד 3 והסבר באמצעות מפת מושגים מה הבנת". אך ניתן להשתמש במפות מושגים גם לשאלות של סינתזה מסוג 'תכנן', 'פתח', 'הרכב', 'סכם' וכדומה.

אחד הישומים המתאימים ביותר למפות  מושגים הוא פתרון שאלות של שרשור נסיבתי, בהן התלמידים נדרשים לקשר קבוצות מושגים באמצעות יחסי סיבה ותוצאה בסדר כרונולוגי. המתעניינים בשרשור נסיבתי מוזמנים לקרוא את המאמר של אילת גולדשטיין 'תרגול שרשור נסיבתי' בעלון מורי הביולוגיה. 

למעשה ניתן לתאר, להסביר ולסכם תשובות למגוון רחב של שאלות באמצעות מפות מושגים, לרבות 'מה דעתך על…'. בשלב הראשוני בו כרטא נמצאת כרגע, ככל שהשאלות עוסקות בגוף ידע קוהרנטי יותר (נטול סתירות), כך קל יותר למורה לתת משובים על ההיגדים שכותבים התלמידים ומתאפשרת אוטומציה גבוהה יותר. 

כאשר משתמשים בכרטא עם שאלות המערבות מידה מסויימת של פרשנות אישית, או בתחומי ידע פחות קוהרנטיים, חולשה של כרטא יכולה להפוך לחוזקה יחודית שלה. כאשר מופיעים מושגים או היגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'לא נכון' באותה מידה, על פי שאר מרכיבי המפה, הם יעוררו דיון בין המורה לחלק מהתלמידים שקיבלו משוב שאינו מתאים להם (כאשר משתמשים בכרטא על סוג כזה של שאלות כדאי לידע את התלמידים מראש על האפשרות הזאת). המושגים או ההיגדים האלו בדרך כלל יציינו נקודות מעניינות לדיון בכיתה, שכן אלו המקומות בשיח סביב השאלה בהן התשובה יכולה להשתנות במידה משמעותית. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי דיון עדכנון את קהילת המורים דרך הצ'ט של השאלה. 

יתכן מצב בו ההיגד עמום מדי בכדי לתת עליו משוב של נכון/לא נכון. במקרה כזה, מומלץ לכוון את התלמיד למזג את ההיגד עם מושג או שניים שקדמו לו כדי ליצור היגד ברור יותר. עוד על 'היגדים ומושגים אפורים' במדריך 'מה עושים עם היגד אפור'.

בשאלות עם מידה רבה של פרשנות אישית, או חוסר קוהרנטיות ניכר בתחום הידע, כדאי לשם את כרטא בצד (לפחות את הגרסה הנוכחית), ולהשתמש בכלי ההוראה הטוב ביותר שאנחנו מכירים למקרים כאלו – שיחה אישית.

סיכום

כרטא מאפשרת לענות על מגוון רחב מאד של שאלות באמצעות מפות מושגים. כרטא עובדת במיטבה עם שאלות הבודקות ידע, הבנה, שרשור נסיבתי וסינתזה, בעיקר בתחומים בהם גוף הידע הוא קוהרנטי.

 ניתן להשתמש בכרטא גם לשאלות בהם גוף הידע פחות קוהרנטי ופתוח לפרשנות אישית. במצבים כאלו יש לשמור על ערנות למושגים והיגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'שגוי' כאחד, בתלות בשאר מרכיבי התשובה. מושגים והיגדים כאלו הם מעניינים במיוחד לדיון בכיתה, שכן לרוב הם יסמנו 'נקודות חמות', סביבן יש שוני גדול בתשובות. לכן, מומלץ לידע את התלמידים לקיומה של אפשרות כזאת ולעודד אותם לחשוף מושגים והיגדים כאלו במהלך העבודה באמצעות שיחה עם המורה דרך הצ'ט. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי מחלוקת שתפו את הקהילה דרך הצ'ט של השאלה.

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף

איך מכניסים את כרטא לשימוש שוטף בכיתה?

איך מכניסים את כרטא לכיתה?

אפשר להכניס את כרטא לשימוש שוטף בכיתה בקלות ובנועם, הנה הצעה איך לעשות את זה.

מילות מפתח: הדרכה, הטמעה, עקומת לימוד, ניהול ציפיות

המדריך המזורז

מפות מושגים הן כלי לימודי מהחזקים שיש, אבל רבים נרתעים משימוש בו בגלל חוסר הכרות עם הכלי. הנה דרך קלה ומהירה שאיתו תוכלו להכניס מפות מושגים לכיתה בקלות.

לפני השיעור, בבית

  1. בחרו פסקה אחת מספר הלימוד, או שקופית מתוך מצגת, ובעזרת דף ועט, בנו לה מפת מושגים אשר מצייתת לכלל אחד: כל היגד (מושג-קישור-מושג) יוצר משפט בערך תיקני. בגלל שלא כל המשפטים בעברית מתחילים במושגו ומסתיימים במושג, יתכן שתצטרכו לשנות מעט את מבנה המשפט. נסו לבנות מספר מפות לפני שאתם עוברים לסעיף הבא.
  2. תרגול עם כרטא:
    1. הרשמו למערכת המורים, כתבו במערכת המורים שאלה פשוטה מסוג 'תארו את הפסקה שבמוסף באמצעות מפת מושגים', הזינו במוסף את הפיסקה הרלוונטית. התחילו סשן לימודי עם השאלה. תוכלו להיעזר בסרטון ההדרכה למערכת המורים שלמטה.
    2. התקינו את שתי האפליקציות של כרטא אצלכם ותרגלו בניית מפה באפליקציית התלמיד ונתינת משובים באפליקציית המורה. תוכלו להיעזר בסרטוני ההדרכה לאפליקציות, שמטה.

בכיתה

  1. הקרינו לתלמידים את הסרטון "למה לי כרטא?" (למטה).
  2. בצעו את התרגיל מסעיף 1 עם התלמידים בכיתה, כשעל הלוח כתוב הכלל היחיד שעליהם לציית לו: כל היגד (מושג-קישור-מושג) יוצר משפט בערך תיקני. ניתן לסייע לתלמידים עם רשימת מושגים. הזמינו תלמידים להוסיף מושגים וקישורים למפה הנבנת על הלוח.
  3. בקשו מהתלמידים להתקין את אפליקציית התלמיד והזמינו אותם להיכנס לסשן שפתחתם עבור השאלה הזאת וחיזרו על התרגיל, כעת בתוך כרטא, כאשר אתם נותנים להם משובים, ועוברים ביניהם תוך הסברים והדרכה על אופן שימוש נכון.

לאחר שתרגלתם בנייה של מספר מפות מתוך טקסטים פשוטים ניתן לעבור לכתיבת תשובות לשאלות פשוטות, ובהדרגה לטפס עם דרגת הקושי לפי יכולות התלמידים.

רוצים להרחיב? (מומלץ!)

קראו את המדריך המלא בהמשך העמוד.

המדריך המלא

מה יוצא לי מזה?

דרך קלה ואפקטיבית להכניס מפות מושגים לשגרת הלימודים של הכיתה.

מה הבעיה?

בפעמים הראשונות שתלמידים נדרשים לבנות מפת מושגים כתשובה לשאלה, הם צריכים להתמודד בו זמנית עם מציאת תשובה לשאלה וניסוחה בצורה של מפת מושגים. הקושי הנובע משילוב שתי המטלות בו-זמנית, עלול להיות גדול מדי ולהוביל לכישלון ולחוסר רצון לרכוש את המיומנות של בניית מפות.

למרות שכישלונות וקשיים הם חלק מובנה, ויש שיגידו, חיוני, בתהליך הלימוד, כדאי שהתדירות והעצמה שלהם לא יהיו גבוהים מדי, בפרט לא בתחילת תהליך הלימוד.

מה עושים?

כדי למנוע קושי גדול מדי רצוי, כמו בלימוד של כל דבר אחר, לדרג את דרגת הקושי. הנה הצעה לתהליך כזה.

אגב, כל אחד מאיתנו המורים, עובר/ת תהליך לימודי במקביל לתלמידים. אז בואו נתחיל קודם עם עצמנו, המורים.

צעד ראשון: רענון הידע וההבנה של המורה לגבי חשיבה, הבנה ומפות מושגים

ג'ון הטי, שסינתז למעלה מ 500,000 מחקרים בהוראה (לא ידעתי שיש כל כך הרבה מחקרים בהוראה ואין לי מושג איך עושים דבר כזה בתקופת חיים אחת, אבל כנראה שזה נכון) הראה שאחד הגורמים המשמעותיים ללימוד טוב, הוא הבנת התהליך הלימודי, מטה-קוגניציה. לכן, כדאי להבין כיצד לומדים עם מפות מושגים, ומכאן גם להבין איך מלמדים עם מפות מושגים.

הסרטון למטה הוא פתיחה טובה ללימוד כזה, אבל מי שיש לו מעט זמן, מוזמן להרחיב.

בספרה 'למידה משמעותית והוראה משמעותית של מושגים מדעיים שיראה אור בקרוב, מקדישה ד"ר תמר (תמי) יחיאלי פרק לעקרונות הלימוד וההוראה עם מפות מושגים. בסיוע מפות מושגים פשוטות וברורות ד"ר יחיאלי מסבירה איך מפות מושגים קשורות להבנה ולמטה-קוגניציה, על מה חשוב להקפיד כשבונים מפת מושגים (בעיקרון דבר אחד), מה ההבדל בין מפת מושגים ליצוגים גרפיים אחרים כגון תרשימי זרימה (זה קשור להבנה ותקשורת), איזה ידע אפשר להציג במפות מושגים (כמעט הכל, עם שתי הסתייגויות), איזה תועלות לימודיות ואחרות אפשר להפיק מהוראה עם מפות מושגים (המון!), איך אפשר ליצר הוראה משמעותית באמצעות מפות מושגים ועוד.  על כל זה ועוד תוכלו לקרוא בפרק 'מפת מושגים ככלי ללמידה משמעותית והוראה משמעותית'.

אך גם אם עדיין לא קראתם את הפרק של ד"ר יחיאלי, אתם מוזמנים להמשיך. 

צעד שני: התנסות של המורה באפליקציית התלמיד

ההתנסות בבניית מפות מסייעת למורה לחוות ולהכיר מראש את המסלול שהתלמידים יעברו, ולסייע להם במידת הצורך. באמצעות שלושת הסרטונים שכאן תוכלו להכיר את אופן השימוש בכרטא. אבל מומלץ לכל מורה לפני שהיא מריצה סשן בכיתה, להירשם במערכת המורים, להתקין את שתי האפליקציות (נדרש רישום נפרד כתלמיד), להתחיל סשן לימודי בו היא מתפקדת כמורה וכתלמידה.  אם אתם לא מתורגלים עם בנייה ובדיקה של מפות מושגים כדאי לעשות את זה עם כמה שאלות (3? 4?) עד שתרגישו בנוח.

צעד שלישי: הכנת הכיתה באמצעות שיחה על חשיבה והבנה

מפתיע לגלות כמה תלמידים אוהבים לשוחח על שני המושגים האלו, ללא קשר לרמת הלימודים בכיתה. אני אוהב לשאול את התלמידים שלי 'למה המורה שלכם מתכוונת כשהיא מבקשת מכם ללמוד בבית את פרק 4? או למה המורה שלכם מתכוון כשהוא שואל אתכם 'הבנתם?'. מתוך השיחה ועם קצת שאלות מכוונות, אנחנו מגיעים לגישה המקובלת של דיוויד אוזובל, שבצורתה הפשוטה אומרת שחשיבה היא התהליך בו אדם מקשר פיסות מידע חדשות לקיימות בצורה בעלת משמעות. והבנה, התוצאה של חשיבה, היא המצב בו פיסות המידע המקושרות בצורה בעלת משמעות נמצאות בתודעה או בזיכרון של האדם.

צעד רביעי: אני מה יוצא לי מזה?

כשההגדרות של חשיבה והבנה יושבות טוב אצל התלמידים (וגם על הלוח…) אפשר לעשות לתלמידים build up לקראת לימוד השיטה החדשה.

החלק הזה חשוב, כי לא לכל התלמידים יש מוטיבציה להתמודד עם הקושי, סליחה, האתגר, של לימוד כלי חדש. כדי להגביר את המוטיבציה אפשר לומר להם שהם הולכים ללמוד לעבוד עם אחד מכלי הלימוד היעילים ביותר שמוכרים לעולם החינוך, שהיעילות שלו נבדקה בעשרות אלפי מחקרים, עם עשרות רבות של מליוני משתמשים. הכוונה כמובן למפות מושגים באופן כללי.

בנוסף לסיבות לעבוד עם מפות מושגים, יש סיבה חשובה לעבוד דווקא עם כרטא – זה הכלי היחיד שמאפשר לכל תלמיד לקבל משוב אישי על התשובה שלו (תוך מאמץ מינימאלי של המורה, אבל זה לא מעניין את התלמידים). המשוב הזה הוא בין המרכיבים החשובים ביותר בפיתוח כישורי חשיבה גבוהים. במפות הראשונות, כשהתלמידים עוד מתקשים לרכוש את המיומנות, כדאי להזכיר להם את הדברים האלה.

צעד חמישי: משחק בנייה משותפת של מפת מושגים

טוב, אז אחרי build up כזה כדאי לא לעשות פדיחות, אז הנה מתכון טוב ללימוד הטכניקה של בניית מפות מושגים. התרשים וההסבר מתחתיו מתארים את מהלך השיעור. 

  1. בוחרים שאלה קלה שמתאימה למפת מושגים, רצוי מסוג של ארגון ידע או שרשור נסיבתי פשוט ובונים לה מפה בבית. השיקול המרכזי בבחירת השאלה הוא שכל התלמידים, או לפחות רובם המכריע, ידע לענות על השאלה. המטרה של המשימה היא לרכוש את המיומנות של בניית מפות מושגים, לא ללמוד משהו חדש. 
  2. מחלקים את הלוח לשלושה חלקים כמו בציור. 
  3. מסבירים לתלמידים את כללי המשחק: כל טור/קבוצת תלמידים צריכה בתורה להוסיף למפת המושגים שעל הלוח מושג או קישור נכונים. קבוצה שלא מצליחה להוסיף מושג או קישור בזמן מאבדת את תורה. 30 שניות הן פרק זמן מתאים ברוב הכיתות. 

דגשים:

  1. אם הכיתה נתקלת בקושי להוסיף את המושגים והקישור הראשון אפשר לכוון אותם עם שאלה מנחה "איזה מושגים קשורים לתשובה?", אחר כך לשאול אותם איך המושגים קשורים. אם הם עדיין לא מצליחים אפשר להדגים עם המושגים הראשונים והקישור שלהם. בפעמים הראשונות אפשר גם לתת רשימת מושגים מוכנה.
  2. לפי ההרגשה שלכם, אפשר להוסיף כמה טיפים טכניים שבדרך כלל יסייעו לעמוד בדרישה הכתובה בפינת הלוח:
    1. מושגים לרוב עונים לשאלות מהסוג 'מה זה?' או 'מי זה?'
    2. קישורים לרוב עונים על השאלה 'מה הקשר בין שני המושגים?'.
    3. כאשר מדובר במושגים פשוטים בני מילה או שתיים, נוח לשם את אותיות ומילות קישור בקישורים (ב, כ, ל, מ, אל, בתוך ועוד).
  3. רצוי לפסול תשובות עם רלוונטיות נמוכה או לא מדויקות, אחרת המפה והמשחק לא יגמרו.
  4. הקפידו עם התלמידים על כיוון החצים.
  5. עודדו הסברים בתוך הקבוצה, ותקנו על פי הצורך. תלמידים מסבירים מצוין לתלמידים אחרים. הם לא מקוללים בקללת הידע.
  6. יתכן שבסוף המשחק ישארו על הלוח מושגים לא מקושרים, לא נורא.

חשוב ביותר: תוך כדי המשחק הלוח ילך ויתמלא במושגים וקישורים, ובשלב כלשהו המפה תהפוך לקשה להבנה. יתכן שזה יקרה לפני שהגעתם לתשובה מלאה. אפשר לעצור את המשחק בשלב הזה. מטרת המשחק היא לא ליצור תשובה מלאה ומסודרת לשאלה, אלא להקנות לתלמידים את המיומנות של בניית מפות מושגים. ככה זה כשככל אחד מושך את השמיכה לכיוון שלו :o).

המפה שנוצרה על הלוח היא תוצר משותף של כל הכיתה. קרוב לוודאי שיש עדיין בכיתה תלמידים שלא יודעים בשלב הזה לבנות מפה טובה לבד. כדאי לחזור על המשחק הזה עוד פעם פעמיים, לפני שעוברים לשלב הבא, בו כל תלמיד יבנה את המפה שלו. 

אפשרות אחרת, היא לבנות בכתה את המפה יחד, ולתת להם לענות על השאלה שוב בבית, כל אחד לפני הבנתו.

אפשר לחזור על המשחק הזה גם כאשר כל הכיתה כבר מתורגלת בבניית מפות מושגים עם כרטא, בעיקר אחרי שהתלמידים בנו כל אחד את המפה שלו בבית. זאת דרך מצויינת לסכם נושא ובדרך לשפר את הטכניקה של התלמידים בבניית מפות.

צעד שישי: ברוכים הבאים לכרטא!

עכשיו, אחרי שכולם כבר מבינים מה זאת חשיבה, מה זאת הבנה, ואיך לומדים עם מפות מושגים, אפשר לתת זריקת מוטיבציה על הערך המוסף של כרטא לתלמידים: משוב אישי לכל תלמיד. זריקת המוטיבציה תעזור לתלמידים לאמץ את כרטא. בשלב הזה גם אפשר להציג לתלמידים את סרטון הוראות הפעלה של אפליקציית התלמיד (האחרון בשלשה למעלה).

כדאי להתחיל עם שאלות ארגון ידע או שרשור נסיבתי פשוטות ולתת לתלמידים רשימת מושגים התחלתית. לא צריך לחשוש מזה, החלק המשמעותי בלימוד הוא קישור המושגים.

בשלב הזה טוב לאפשר עבודה בקבוצות קטנות, שכן לא כולם עדיין סגורים על הכללים ותלמידים מיומנים יותר יכולים להסביר את הכללים למי שעוד לא מיומנים מספיק בשיטה.

אחרי שרואים שהתלמידים שולטים באפליקציה, וגם אתם מסתדרים טוב עם מתן המשובים, אפשר לתת לתלמידים לבנות מפות בבית ובכיתה לשחק בבניה משותפת.  

כאשר התלמידים שולטים בטכניקה, הטיפוס ברמת השאלות נעשה כמו עם כל כלי לימודי אחר, לפי מידת הידע וההבנה של התלמידים.

אם אתם מרגישים שיש מושגים או ההיגדים 'אפורים', כאלו שאתם לא בטוחים במשוב שצריך לתת להם, אתם בסביבה טובה. אתם מוזמנים לקרוא איך מתמודדים עם המצב הזה כאן.

מילה על ניהול ציפיות התלמידים

חלק משמעותי בהצלחה של רכישת מיומנות חדשה הוא ניהול הציפיות של התלמידים (כן, אני יודע שציפיות יש רק במיטה, אבל מה לעשות שהשיבוש הלשוני הזה כבר התקבע?).

כדאי שהתלמידים יהיו מודעים לכך שהם נמצאים בתוך עקומת למידה, שהמיומנות שלהם תעלה ככל שיתרגלו. אפשר אפילו לצייר לתלמידים גרף של עקומת למידה. זה יעזור להם להתמודד עם המשובים השליליים שהם יקבלו תוך כדי לימוד השיטה.

סיכום

  • כדי להטמיע שימוש נכון ויעיל במפות מושגים בשגרת העבודה של הכיתה תחילה על המורה לחוות את הצד של התלמיד.
  • ניתן להעלות את המוטיבציה של התלמידים ללמוד את השימוש בכלי באמצעות שיחה על חשיבה והבנה, והצגת היתרונות של השיטה באמצעות הסרטון למה לי כרטא?
  • תרגול משחקי משותף על הלוח עוזר לרכוש את הכללים לבניית מפות בצורה נעימה ויעילה.
  • את המפות הראשונות כדאי לעשות עם שאלות ארגון ידע קלות או שרשור נסיבתי פשוט. רצוי לתת לתלמידים בהתחלה רשימת מושגים מומלצת בתוך השאלה או במוסף.
  • ככל שהתלמידים רוכשים את המיומנות והידע הנדרשים לענות על שאלות אפשר לטפס בדרגת הקושי.

מדובר בתהליך שיכול להימשך מספר שיעורים, אבל התמורה להשקעה עצומה.

אשמח לשמוע איך היה.

בהצלחה!

_____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.