kartahub

איך מפעילים את האפליקציות של כרטא על מחשב

איך להפעיל את האפליקציות של כרטא על מחשב

ניתן להפעיל את כרטא על מחשב דרך הדפדפן באמצעות תוכנה המדמה טלפון נייד. תוכנה כזאת נקראת אמולטור במצגת איך מפעילים את כרטא על מחשב תמצאו הוראות פשוטות וברורות איך לעשות זאת.

בהצלחה!

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.

הכנסה מדורגת של מפות מושגים לכיתה

הכנסה מדורגת של מפות מושגים לכיתה

שיטה נוחה וקלה להכנסת מפות מושגים לשגרת הלימודים, תוך יצירת ערך לימודי לתלמידים לאורך כל התהליך

מילות מפתח: הדרכה, כרטא, מדריך מורה, איך מכניסים את כרטא לכיתה, הכנסה מדורגת, בניית מפות מושגים
תודה: הפוסט נכתב בעקבות שיחה פוריה עם עמיתתי הדס לאור-אשור מתיכון יצחק שמיר, ששיתפה אותי בנסיונה עם כיתת המב"ר אצלנו. 
 

מה יוצא לי מזה

מיפוי מושגים הוא אחד הכלים הפדגוגיים היעילים ביותר, אבל למרות זאת כמעט ולא משתמשים בו בבתי ספר. הסיבה העיקרית לכך נמצאת בקושי ללמד את השיטה. השיטות הקיימות, כמו זאת של אבות השיטה Novak&Gowin (ראו כאן) דורשות מהתלמיד לאסוף את כל המושגים (איך יודעים אם יש לנו כבר את כל המושגים?), לסדר אותם בהיררכיה (איזו? ואם יש יותר מאחת?) ואז לקשר את המושגים, לפי אוסף קריטריונים והנחיות מורכבים מאד להבנה:

בניית המפה הרשונה שלך 

מה זה מושג מנוקדת מבט של מפות מושגים?

מה זה קישור מנקודת מבט של מפות מושגים?

מה זה היגד מנוקדת מבט של מפות מושגים?

אבל היכולת שלכם לתת לתלמיד, בעזרת כרטא, משוב רצוף על כל מרכיב במפת המושגים, תוך כדי שהוא בונה אותה, מפשטת מאד את הוראת מיפוי המושגים מארבעה מאמרים לכלל אחד בלבד: כל שני מושגים מקושרים יוצרים משפט תיקני, לפחות בקירוב.

עכשיו, כשיש רק כלל אחד להקפיד עליו ההוראה נעשית פשוטה יותר.

השיטה שמוצגת כאן נבדקה בכיתות רבות עם מאות תלמידים, ועובדת עם טווח רחב של תלמידים, כולל מצטיינים, מב"ר, נוער בסיכון, כיתות טכנולוגיות ועוד, ללא קשר למקצוע הלימוד.

הסרטון בראש העמוד מציג את השיטה. בהמשך תמצאו טיפים ודגשים שנאספו מתוך שימוש.

התנסו עם כל מרכיבי המערכת בבית לפני שאתם מציגים אותה לכיתה

נכון, כולנו עושים פדיחות בכיתה, אבל אם אפשר לחסוך אחת, למה לא? התנסו במערכת, כולל בצפיה בדוחות, ובאפליקציות עד שתרגישו בנוח. אתם מוזמנים לצפות בסרטוני ההדרכה (מדריך למערכת מוריםמדריך לאפליקציית מורהמדריך לאפליקציית תלמיד).

מישחוק השלבים הראשונים

השלב הראשון בתהליך הכנסת מפות מושגים לכיתה הוא תרגיל בו התלמידים בונים משפטים מזוגות מושגים. אפשר ליצור מעורבות גבוהה בשיעור אם נותנים לכל תלמיד לכתוב על פתק שני מושגים הקשורים לנושא השיעור, שהתלמיד רוצה לדעת איך הם קשורים, ואוספים את הפתקים. בשלב הבא מחלקים את הכיתה לארבע קבוצות. כל קבוצה שולפת בתורה פתק מאוסף הפתקים. כל קבוצה צריכה לכתוב משפט עם שני המושגים. 

כדי שכול הכיתה תשתתף, כל פעם קבוצה אחת מקבלת 10 נקודות על המשפט ושאר הקבוצות מקבלות 5.

את אותו הרעיון ניתן לממש גם בשלבים הבאים.

הכנסה של כרטא

אחרי שעברתם את שלושת השלבים (שניים מתוכם לא מוזכרים כאן, רק בסרטון), מכינים מספר שאלות/משימות פשוטות בדומה לאלו שהתאמנתם עליהן בבית, פותחים להן סשנים. בשיעור מזמינים את התלמידים להיכנס לסשנים האלו. דגשים:

  1. בשלב הזה כרטא רצה רק על אנדרואיד, לכן מזמינים תלמידים עם אייפון להצטרף לתלמידים עם אנדרואיד. 
  2. עדיין יהיו תלמידים שישכחו את העיקרון המנחה שיש להקפיד עליו בבניית מפת מושגים 'כל שני מושגים מקושרים יוצרים משפט תקין, לפחות בקירוב'. כתבו אותו על הלוח והזכירו אותו במהלך השימוש על פי הצורך. מניסיון, תצטרכו להזכיר אותו לתלמידים עוד הרבה פעמים.
  3. כשאתם בודקים היגדים באפליקציית המורה עליכם לשאול את השאלות הבאות:
    1. עבור מושג: האם המושג יכול להופיע בתשובה לשאלה? בדרך כלל כדאי להיות בחלק הזה מתירני. אנחנו לא יודעים מראש באיזה היגדים המושג יופיע בעתיד.
    2. עבור היגד (שני מושגים מקושרים):
      1. האם ההיגד יוצר משפט תיקני, לפחות בקירוב?
      2. האם המשפט נכון?

אם ההמשפט שמופיע בהיגד תיקני ונכון, אשרו אותו. אם לא, יש לפסול את הקישור (אם אחד המושגים לא שייך לשאלה, הקישור יפסל אוטומטית).

טיפוס בדרגות הקושי של השאלות

לאחר שהתלמידים ואתם התרגלם לעבודה עם כרטא ניתן לעלות בדרגת הקושי של השאלות, הנה כמה הצעות למדרגות קושי:

  1. הגדילו בהדרגה את מספר המושגים, ניתן להיעזר במוסף (Appendix).
  2. הזינו טקסט במוסף ובקשו מהתלמידים להוציא מתוך הטקסט מושגים מהם יבנו מפה.
  3. הזינו טקסט במוסף ובקשו מהתלמידים לענות לשאלה המתייחסת לטקסט.
  4. הגדילו את המרחק הרעיוני בין המושגים.
  5. עברו ממושגים מוחשיים למופשטים.

נשמח לקרוא רעיונות נוספים איך להכניס את מפות מושגים לכיתה בקלות.

בהצלחה!

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

By Joseph D. Novak & Alberto J. Cañas

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

מפות מושגים מאפשרות ללומד לענות על מגוון רחב מאד של שאלות, שחלק ניכר מהן ניתן לשאול באמצעות כרטא. מה כן, ומה לא, ואיזה תועלת כרטא יכולה ליצר בסוגי שאלות שונים. על כל זה, בקצרה, כאן.

מילות מפתח: מפות מושגים, שימוש מיטבי, כרטא, הדרכה, הטמעה, שאלה, הוראות שימוש

מה יוצא לי מזה?

הבנת התאוריה הפדגוגית של הוראה עם מפות מושגים עוזרת להבין את היתרונות והמגבלות של הכלי החזק הזה, ועוזרת לשאול שאלות שמתאימות ללימוד באמצעות כרטא.

מה הבעיה?

למרות שמפות מושגים הם כלי פדגוגי מהשורה הראשונה, הן לא תרופת פלא שעונה על הכל. כדי להשתמש במפות מושגים נכון צריך להכיר את את יתרונות הכלי באותה מידה שחשוב להכיר גם את המגבלות שלו.

הפתרון

רקע תאורטי

מפות מושגים בגרסתן המוכרת פותחו לראשונה ב 1972, באוניברסיטת קורנל על ידיי Joseph D. Novak. הן מבוססות על תיאורית הלמידה של David Ausubel,  שטוענת שלמידה מתרחשת בתהליך של הטמעת מושגים חדשים והיגדים לתוך רשת של מושגים והיגדים קיימת. כלומר, למידה זה התהליך בו אנחנו מקשרים פיסות מידע (מושגים) בצורה בעלת משמעות, והבנה היא התוצאה של הלמידה. מכאן, שתהליך הלמידה יכול להיות מיוצג באמצעות תהליך בניית מפת מושגים, ומפת מושגים היא יצוג גרפי של הבנת הלומד את נושא הלימוד.

 מה זה מושג? מה זה קישור?

 בהכללה, ניתן לומר שמושגים עונים לשאלות 'מה זה?' או 'מי זה?' וקישורים עונים לשאלות מהסוג 'מה הקשר בין המושגים?' או 'מה מושג אחד עושה למושג שני?'. עיקר המשקל הלימודי נמצא בקישור בין מושגים, כי הקישור הוא זה שמעניק להיגד, הצירוף של מושג-קישור-מושג, את עיקר המשמעות.

ישנה ספרות עניפה על בניית מפות מושגים ועל האפקטיביות הפדגוגית של תהליך בניית מפות מושגים. הקורא המעוניין להרחיב את אופקיו מוזמן להתחיל את מסעו באתר מפות המושגים של המכון ללימוד אדם ומכונה בפלורידה, מהמרכזים המובילים בתחום.

 לאור הרקע הזה אפשר להתחיל לענות לשאלה "על איזה שאלות מתאים לענות באמצעות מפות מושגים?"

מקובל שמפות מושגים מתאימות ל:

 שאלות הבודקות ידע, ואירגון ידע/הבנה, כלומר כיצד פיסות מידע קשורות אחת לשנייה. שאלות כאלו יהיו מסוג של 'תאר' ו'הסבר'. לדוגמה "קרא את הפסקה הראשונה בעמוד 3 והסבר באמצעות מפת מושגים מה הבנת". אך ניתן להשתמש במפות מושגים גם לשאלות של סינתזה מסוג 'תכנן', 'פתח', 'הרכב', 'סכם' וכדומה.

אחד הישומים המתאימים ביותר למפות  מושגים הוא פתרון שאלות של שרשור נסיבתי, בהן התלמידים נדרשים לקשר קבוצות מושגים באמצעות יחסי סיבה ותוצאה בסדר כרונולוגי. המתעניינים בשרשור נסיבתי מוזמנים לקרוא את המאמר של אילת גולדשטיין 'תרגול שרשור נסיבתי' בעלון מורי הביולוגיה. 

למעשה ניתן לתאר, להסביר ולסכם תשובות למגוון רחב של שאלות באמצעות מפות מושגים, לרבות 'מה דעתך על…'. בשלב הראשוני בו כרטא נמצאת כרגע, ככל שהשאלות עוסקות בגוף ידע קוהרנטי יותר (נטול סתירות), כך קל יותר למורה לתת משובים על ההיגדים שכותבים התלמידים ומתאפשרת אוטומציה גבוהה יותר. 

כאשר משתמשים בכרטא עם שאלות המערבות מידה מסויימת של פרשנות אישית, או בתחומי ידע פחות קוהרנטיים, חולשה של כרטא יכולה להפוך לחוזקה יחודית שלה. כאשר מופיעים מושגים או היגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'לא נכון' באותה מידה, על פי שאר מרכיבי המפה, הם יעוררו דיון בין המורה לחלק מהתלמידים שקיבלו משוב שאינו מתאים להם (כאשר משתמשים בכרטא על סוג כזה של שאלות כדאי לידע את התלמידים מראש על האפשרות הזאת). המושגים או ההיגדים האלו בדרך כלל יציינו נקודות מעניינות לדיון בכיתה, שכן אלו המקומות בשיח סביב השאלה בהן התשובה יכולה להשתנות במידה משמעותית. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי דיון עדכנון את קהילת המורים דרך הצ'ט של השאלה. 

יתכן מצב בו ההיגד עמום מדי בכדי לתת עליו משוב של נכון/לא נכון. במקרה כזה, מומלץ לכוון את התלמיד למזג את ההיגד עם מושג או שניים שקדמו לו כדי ליצור היגד ברור יותר. עוד על 'היגדים ומושגים אפורים' במדריך 'מה עושים עם היגד אפור'.

בשאלות עם מידה רבה של פרשנות אישית, או חוסר קוהרנטיות ניכר בתחום הידע, כדאי לשם את כרטא בצד (לפחות את הגרסה הנוכחית), ולהשתמש בכלי ההוראה הטוב ביותר שאנחנו מכירים למקרים כאלו – שיחה אישית.

סיכום

כרטא מאפשרת לענות על מגוון רחב מאד של שאלות באמצעות מפות מושגים. כרטא עובדת במיטבה עם שאלות הבודקות ידע, הבנה, שרשור נסיבתי וסינתזה, בעיקר בתחומים בהם גוף הידע הוא קוהרנטי.

 ניתן להשתמש בכרטא גם לשאלות בהם גוף הידע פחות קוהרנטי ופתוח לפרשנות אישית. במצבים כאלו יש לשמור על ערנות למושגים והיגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'שגוי' כאחד, בתלות בשאר מרכיבי התשובה. מושגים והיגדים כאלו הם מעניינים במיוחד לדיון בכיתה, שכן לרוב הם יסמנו 'נקודות חמות', סביבן יש שוני גדול בתשובות. לכן, מומלץ לידע את התלמידים לקיומה של אפשרות כזאת ולעודד אותם לחשוף מושגים והיגדים כאלו במהלך העבודה באמצעות שיחה עם המורה דרך הצ'ט. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי מחלוקת שתפו את הקהילה דרך הצ'ט של השאלה.

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף