kartahub

עשרה טיפים לבניית מפות מושגים

עשרה טיפים לבניית מפות מושגים טובות

מה כותבים במושג? בקישור? איך שומרים על קריאות גבוהה של מפת מושגים? איך מתחילים? כל זה ועוד, כאן.

מילות מפתח: הדרכה, טיפים, בניית מפות מושגים

מה יוצא לי מזה?

כאשר מפת מושגים בנויה נכון קל לקרוא אותה כאוסף, בדרך כלל רצוף, של משפטים קצרים, ממושג לקישור למושג הבא (שלשה כזאת של מושג-קישור-מושג, נקראת היגד).  איך בונים מפת מושגים כזאת? הנה עשרת הטיפים שלנו.

מה הבעיה?

לא כל התלמידים מיומנים בבניית מפות מושגים קריאות וברורות.

הפתרון

עשרה טיפים לבניית מפות מושגים קריאות וברורות. לצורך הדגמה נעזר במפה העונה לשאלה "הסבר באמצעות מפת מושגים מהי בעירה".

 1. לא יודעים איך להתחיל? זרקו על משטח העבודה מושגים שנראים לכם רלוונטיים לשאלה. אחר כך קשרו אותם. יתכן שחלק מהמושגים שתכתבו יקבלו מיד משוב. תגידו שלום למערכת הלומדת של כרטא :o)

       

2. כל זוג מושגים מקושרים יוצר משפט תיקני, לפחות בקירוב. אם תשמרו על הכלל הזה, המפות יהיו קריאות ויהיה קל לתת עליהן משוב. זה אולי הכלל הכי חשוב בבנייה של מפות מושגים. למעשה כל שאר הכללים נגזרים מהכלל הזה.

3. מושגים לרוב עונים על שאלות מהסוג של "מה זה?" או "מי זה?". קישורים הם לרוב מילות קישור (את, ל, מ, וכו'…) או פעלים (מגביר, גורם, מורכב וכו'…), או שילוב שלהם (מגביר את, גורם ל, מורכב מ). ככאלה, הם עונים לשאלות "מה הקשר בין המושגים?" או "מה מושג אחד עושה למושג אחר?"

4. כל מושג מקבל משוב בפני עצמו, ללא קשר לשאר מרכיבי ההיגד או המפה כולה. כלומר, כשמורה בודק מושג הוא שואל את עצמו "האם המושג שייך לעולם המושגים של התשובות האפשריות?". משמעות הדבר היא שיתכן שהיגד יקבל משוב חיובי על שני המושגים ומשוב שלילי על הקישור, אך כדי לתקן את ההיגד מספיק יהיה להחליף מושג ולא קישור. לדוגמה:

גם חמצן וגם מים מופיעים במפה, אך לא בהקשר שמסומן במפה הימנית, לכן שני המושגים נכונים. החלפת המושג 'מים' במושג 'בעירה', מבלי לשנות את הקישור, תהפוך את ההיגד כולו לנכון.

5. בדרך כלל ניתן לקרוא היגד כמשפט פשוט. לדוגמה, את ההיגד חמצן – נחוץ ל – בעירה  ניתן לקרוא פשוט כ… חמצן נחוץ לבעירה :o)

6. כדי שההקשר של ההיגד לשאלה יהיה ברור גם כאשר ההיגד נקרא לבד.

7. לפעמים צריך לשנות את ההיגד מפעיל לסביל, או להפך, כדי להשיג מפה קריאה ומקושרת הייטב.

8. הדבר הכי משמעותי במפת מושגים הם הקישורים, הקדישו להם את מלוא תשומת הלב, כולל לכיוון שלהם, כי קישור בכיוון הלא נכון יכול לשנות את משמעות ההיגד מן היסוד. לדוגמה:

9. לפעמים, למרות כל המאמצים ועמידה בכל הדרישות, תכתבו היגד או מושג שלמורה יהיה קשה לקבוע אם הוא נכון או לא. זה בסדר גמור, יש מקרים שבהם היגד יכול להיות נכון וגם לא נכון, תלוי בהקשר הרחב שלו. אלו ההיגדים הכי מעניינים ויתכן שתרצו להעלות אותם לדיון בכיתה. אפשר לקרוא עליהם עוד בפוסט "מה עושים עם היגד או מושג לא ברור ("אפור")?

10. מה הטיפ שלכם?

סיכום

בעזרת מספר כללים פשוטים ניתן לבנות מפות מושגים קריאות וברורות. הכללים העיקריים עליהם יש להקפיד הם: מושגים הם לרוב עצמים, קישורים הם לרוב פעלים ובדרך כלל ניתן לקרוא כל היגד כמשפט פשוט שעומד בפני עצמו. משפטים מורכבים ניתן לייצג בתור מפה בצורה של עץ.

בהצלחה!

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף.

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

By Joseph D. Novak & Alberto J. Cañas

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

מפות מושגים מאפשרות ללומד לענות על מגוון רחב מאד של שאלות, שחלק ניכר מהן ניתן לשאול באמצעות כרטא. מה כן, ומה לא, ואיזה תועלת כרטא יכולה ליצר בסוגי שאלות שונים. על כל זה, בקצרה, כאן.

מילות מפתח: מפות מושגים, שימוש מיטבי, כרטא, הדרכה, הטמעה, שאלה, הוראות שימוש

מה יוצא לי מזה?

הבנת התאוריה הפדגוגית של הוראה עם מפות מושגים עוזרת להבין את היתרונות והמגבלות של הכלי החזק הזה, ועוזרת לשאול שאלות שמתאימות ללימוד באמצעות כרטא.

מה הבעיה?

למרות שמפות מושגים הם כלי פדגוגי מהשורה הראשונה, הן לא תרופת פלא שעונה על הכל. כדי להשתמש במפות מושגים נכון צריך להכיר את את יתרונות הכלי באותה מידה שחשוב להכיר גם את המגבלות שלו.

הפתרון

רקע תאורטי

מפות מושגים בגרסתן המוכרת פותחו לראשונה ב 1972, באוניברסיטת קורנל על ידיי Joseph D. Novak. הן מבוססות על תיאורית הלמידה של David Ausubel,  שטוענת שלמידה מתרחשת בתהליך של הטמעת מושגים חדשים והיגדים לתוך רשת של מושגים והיגדים קיימת. כלומר, למידה זה התהליך בו אנחנו מקשרים פיסות מידע (מושגים) בצורה בעלת משמעות, והבנה היא התוצאה של הלמידה. מכאן, שתהליך הלמידה יכול להיות מיוצג באמצעות תהליך בניית מפת מושגים, ומפת מושגים היא יצוג גרפי של הבנת הלומד את נושא הלימוד.

 מה זה מושג? מה זה קישור?

 בהכללה, ניתן לומר שמושגים עונים לשאלות 'מה זה?' או 'מי זה?' וקישורים עונים לשאלות מהסוג 'מה הקשר בין המושגים?' או 'מה מושג אחד עושה למושג שני?'. עיקר המשקל הלימודי נמצא בקישור בין מושגים, כי הקישור הוא זה שמעניק להיגד, הצירוף של מושג-קישור-מושג, את עיקר המשמעות.

ישנה ספרות עניפה על בניית מפות מושגים ועל האפקטיביות הפדגוגית של תהליך בניית מפות מושגים. הקורא המעוניין להרחיב את אופקיו מוזמן להתחיל את מסעו באתר מפות המושגים של המכון ללימוד אדם ומכונה בפלורידה, מהמרכזים המובילים בתחום.

 לאור הרקע הזה אפשר להתחיל לענות לשאלה "על איזה שאלות מתאים לענות באמצעות מפות מושגים?"

מקובל שמפות מושגים מתאימות ל:

 שאלות הבודקות ידע, ואירגון ידע/הבנה, כלומר כיצד פיסות מידע קשורות אחת לשנייה. שאלות כאלו יהיו מסוג של 'תאר' ו'הסבר'. לדוגמה "קרא את הפסקה הראשונה בעמוד 3 והסבר באמצעות מפת מושגים מה הבנת". אך ניתן להשתמש במפות מושגים גם לשאלות של סינתזה מסוג 'תכנן', 'פתח', 'הרכב', 'סכם' וכדומה.

אחד הישומים המתאימים ביותר למפות  מושגים הוא פתרון שאלות של שרשור נסיבתי, בהן התלמידים נדרשים לקשר קבוצות מושגים באמצעות יחסי סיבה ותוצאה בסדר כרונולוגי. המתעניינים בשרשור נסיבתי מוזמנים לקרוא את המאמר של אילת גולדשטיין 'תרגול שרשור נסיבתי' בעלון מורי הביולוגיה. 

למעשה ניתן לתאר, להסביר ולסכם תשובות למגוון רחב של שאלות באמצעות מפות מושגים, לרבות 'מה דעתך על…'. בשלב הראשוני בו כרטא נמצאת כרגע, ככל שהשאלות עוסקות בגוף ידע קוהרנטי יותר (נטול סתירות), כך קל יותר למורה לתת משובים על ההיגדים שכותבים התלמידים ומתאפשרת אוטומציה גבוהה יותר. 

כאשר משתמשים בכרטא עם שאלות המערבות מידה מסויימת של פרשנות אישית, או בתחומי ידע פחות קוהרנטיים, חולשה של כרטא יכולה להפוך לחוזקה יחודית שלה. כאשר מופיעים מושגים או היגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'לא נכון' באותה מידה, על פי שאר מרכיבי המפה, הם יעוררו דיון בין המורה לחלק מהתלמידים שקיבלו משוב שאינו מתאים להם (כאשר משתמשים בכרטא על סוג כזה של שאלות כדאי לידע את התלמידים מראש על האפשרות הזאת). המושגים או ההיגדים האלו בדרך כלל יציינו נקודות מעניינות לדיון בכיתה, שכן אלו המקומות בשיח סביב השאלה בהן התשובה יכולה להשתנות במידה משמעותית. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי דיון עדכנון את קהילת המורים דרך הצ'ט של השאלה. 

יתכן מצב בו ההיגד עמום מדי בכדי לתת עליו משוב של נכון/לא נכון. במקרה כזה, מומלץ לכוון את התלמיד למזג את ההיגד עם מושג או שניים שקדמו לו כדי ליצור היגד ברור יותר. עוד על 'היגדים ומושגים אפורים' במדריך 'מה עושים עם היגד אפור'.

בשאלות עם מידה רבה של פרשנות אישית, או חוסר קוהרנטיות ניכר בתחום הידע, כדאי לשם את כרטא בצד (לפחות את הגרסה הנוכחית), ולהשתמש בכלי ההוראה הטוב ביותר שאנחנו מכירים למקרים כאלו – שיחה אישית.

סיכום

כרטא מאפשרת לענות על מגוון רחב מאד של שאלות באמצעות מפות מושגים. כרטא עובדת במיטבה עם שאלות הבודקות ידע, הבנה, שרשור נסיבתי וסינתזה, בעיקר בתחומים בהם גוף הידע הוא קוהרנטי.

 ניתן להשתמש בכרטא גם לשאלות בהם גוף הידע פחות קוהרנטי ופתוח לפרשנות אישית. במצבים כאלו יש לשמור על ערנות למושגים והיגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'שגוי' כאחד, בתלות בשאר מרכיבי התשובה. מושגים והיגדים כאלו הם מעניינים במיוחד לדיון בכיתה, שכן לרוב הם יסמנו 'נקודות חמות', סביבן יש שוני גדול בתשובות. לכן, מומלץ לידע את התלמידים לקיומה של אפשרות כזאת ולעודד אותם לחשוף מושגים והיגדים כאלו במהלך העבודה באמצעות שיחה עם המורה דרך הצ'ט. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי מחלוקת שתפו את הקהילה דרך הצ'ט של השאלה.

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף