kartahub

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

By Joseph D. Novak & Alberto J. Cañas

מה זה מפת מושגים ואיזה שאלות מתאימות ללימוד עם כרטא?

מפות מושגים מאפשרות ללומד לענות על מגוון רחב מאד של שאלות, שחלק ניכר מהן ניתן לשאול באמצעות כרטא. מה כן, ומה לא, ואיזה תועלת כרטא יכולה ליצר בסוגי שאלות שונים. על כל זה, בקצרה, כאן.

מילות מפתח: מפות מושגים, שימוש מיטבי, כרטא, הדרכה, הטמעה, שאלה, הוראות שימוש

מה יוצא לי מזה?

הבנת התאוריה הפדגוגית של הוראה עם מפות מושגים עוזרת להבין את היתרונות והמגבלות של הכלי החזק הזה, ועוזרת לשאול שאלות שמתאימות ללימוד באמצעות כרטא.

מה הבעיה?

למרות שמפות מושגים הם כלי פדגוגי מהשורה הראשונה, הן לא תרופת פלא שעונה על הכל. כדי להשתמש במפות מושגים נכון צריך להכיר את את יתרונות הכלי באותה מידה שחשוב להכיר גם את המגבלות שלו.

הפתרון

רקע תאורטי

מפות מושגים בגרסתן המוכרת פותחו לראשונה ב 1972, באוניברסיטת קורנל על ידיי Joseph D. Novak. הן מבוססות על תיאורית הלמידה של David Ausubel,  שטוענת שלמידה מתרחשת בתהליך של הטמעת מושגים חדשים והיגדים לתוך רשת של מושגים והיגדים קיימת. כלומר, למידה זה התהליך בו אנחנו מקשרים פיסות מידע (מושגים) בצורה בעלת משמעות, והבנה היא התוצאה של הלמידה. מכאן, שתהליך הלמידה יכול להיות מיוצג באמצעות תהליך בניית מפת מושגים, ומפת מושגים היא יצוג גרפי של הבנת הלומד את נושא הלימוד.

 מה זה מושג? מה זה קישור?

 בהכללה, ניתן לומר שמושגים עונים לשאלות 'מה זה?' או 'מי זה?' וקישורים עונים לשאלות מהסוג 'מה הקשר בין המושגים?' או 'מה מושג אחד עושה למושג שני?'. עיקר המשקל הלימודי נמצא בקישור בין מושגים, כי הקישור הוא זה שמעניק להיגד, הצירוף של מושג-קישור-מושג, את עיקר המשמעות.

ישנה ספרות עניפה על בניית מפות מושגים ועל האפקטיביות הפדגוגית של תהליך בניית מפות מושגים. הקורא המעוניין להרחיב את אופקיו מוזמן להתחיל את מסעו באתר מפות המושגים של המכון ללימוד אדם ומכונה בפלורידה, מהמרכזים המובילים בתחום.

 לאור הרקע הזה אפשר להתחיל לענות לשאלה "על איזה שאלות מתאים לענות באמצעות מפות מושגים?"

מקובל שמפות מושגים מתאימות ל:

 שאלות הבודקות ידע, ואירגון ידע/הבנה, כלומר כיצד פיסות מידע קשורות אחת לשנייה. שאלות כאלו יהיו מסוג של 'תאר' ו'הסבר'. לדוגמה "קרא את הפסקה הראשונה בעמוד 3 והסבר באמצעות מפת מושגים מה הבנת". אך ניתן להשתמש במפות מושגים גם לשאלות של סינתזה מסוג 'תכנן', 'פתח', 'הרכב', 'סכם' וכדומה.

אחד הישומים המתאימים ביותר למפות  מושגים הוא פתרון שאלות של שרשור נסיבתי, בהן התלמידים נדרשים לקשר קבוצות מושגים באמצעות יחסי סיבה ותוצאה בסדר כרונולוגי. המתעניינים בשרשור נסיבתי מוזמנים לקרוא את המאמר של אילת גולדשטיין 'תרגול שרשור נסיבתי' בעלון מורי הביולוגיה. 

למעשה ניתן לתאר, להסביר ולסכם תשובות למגוון רחב של שאלות באמצעות מפות מושגים, לרבות 'מה דעתך על…'. בשלב הראשוני בו כרטא נמצאת כרגע, ככל שהשאלות עוסקות בגוף ידע קוהרנטי יותר (נטול סתירות), כך קל יותר למורה לתת משובים על ההיגדים שכותבים התלמידים ומתאפשרת אוטומציה גבוהה יותר. 

כאשר משתמשים בכרטא עם שאלות המערבות מידה מסויימת של פרשנות אישית, או בתחומי ידע פחות קוהרנטיים, חולשה של כרטא יכולה להפוך לחוזקה יחודית שלה. כאשר מופיעים מושגים או היגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'לא נכון' באותה מידה, על פי שאר מרכיבי המפה, הם יעוררו דיון בין המורה לחלק מהתלמידים שקיבלו משוב שאינו מתאים להם (כאשר משתמשים בכרטא על סוג כזה של שאלות כדאי לידע את התלמידים מראש על האפשרות הזאת). המושגים או ההיגדים האלו בדרך כלל יציינו נקודות מעניינות לדיון בכיתה, שכן אלו המקומות בשיח סביב השאלה בהן התשובה יכולה להשתנות במידה משמעותית. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי דיון עדכנון את קהילת המורים דרך הצ'ט של השאלה. 

יתכן מצב בו ההיגד עמום מדי בכדי לתת עליו משוב של נכון/לא נכון. במקרה כזה, מומלץ לכוון את התלמיד למזג את ההיגד עם מושג או שניים שקדמו לו כדי ליצור היגד ברור יותר. עוד על 'היגדים ומושגים אפורים' במדריך 'מה עושים עם היגד אפור'.

בשאלות עם מידה רבה של פרשנות אישית, או חוסר קוהרנטיות ניכר בתחום הידע, כדאי לשם את כרטא בצד (לפחות את הגרסה הנוכחית), ולהשתמש בכלי ההוראה הטוב ביותר שאנחנו מכירים למקרים כאלו – שיחה אישית.

סיכום

כרטא מאפשרת לענות על מגוון רחב מאד של שאלות באמצעות מפות מושגים. כרטא עובדת במיטבה עם שאלות הבודקות ידע, הבנה, שרשור נסיבתי וסינתזה, בעיקר בתחומים בהם גוף הידע הוא קוהרנטי.

 ניתן להשתמש בכרטא גם לשאלות בהם גוף הידע פחות קוהרנטי ופתוח לפרשנות אישית. במצבים כאלו יש לשמור על ערנות למושגים והיגדים שיכולים לקבל משוב 'נכון' ו'שגוי' כאחד, בתלות בשאר מרכיבי התשובה. מושגים והיגדים כאלו הם מעניינים במיוחד לדיון בכיתה, שכן לרוב הם יסמנו 'נקודות חמות', סביבן יש שוני גדול בתשובות. לכן, מומלץ לידע את התלמידים לקיומה של אפשרות כזאת ולעודד אותם לחשוף מושגים והיגדים כאלו במהלך העבודה באמצעות שיחה עם המורה דרך הצ'ט. אם נתקלתם במושג או היגד מעוררי מחלוקת שתפו את הקהילה דרך הצ'ט של השאלה.

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף