שיטה נוחה וקלה להכנסת מפות מושגים לשגרת הלימודים, תוך יצירת ערך לימודי לתלמידים לאורך כל התהליך

מה יוצא לי מזה

מיפוי מושגים הוא אחד הכלים הפדגוגיים היעילים ביותר, אבל למרות זאת כמעט ולא משתמשים בו בבתי ספר. הסיבה העיקרית לכך נמצאת בקושי ללמד את השיטה. השיטות הקיימות, כמו זאת של אבות השיטה Novak&Gowin (ראו כאן) דורשות מהתלמיד לאסוף את כל המושגים (איך יודעים אם יש לנו כבר את כל המושגים?), לסדר אותם בהיררכיה (איזו? ואם יש יותר מאחת?) ואז לקשר את המושגים, לפי אוסף קריטריונים והנחיות מורכבים מאד להבנה:

בניית המפה הרשונה שלך 

מה זה מושג מנוקדת מבט של מפות מושגים?

מה זה קישור מנקודת מבט של מפות מושגים?

מה זה היגד מנוקדת מבט של מפות מושגים?

אבל היכולת שלכם לתת לתלמיד, בעזרת כרטא, משוב רצוף על כל מרכיב במפת המושגים, תוך כדי שהוא בונה אותה, מפשטת מאד את הוראת מיפוי המושגים מארבעה מאמרים לכלל אחד בלבד: כל שני מושגים מקושרים יוצרים משפט תיקני, לפחות בקירוב.

עכשיו, כשיש רק כלל אחד להקפיד עליו ההוראה נעשית פשוטה יותר.

השיטה שמוצגת כאן נבדקה בכיתות רבות עם מאות תלמידים, ועובדת עם טווח רחב של תלמידים, כולל מצטיינים, מב"ר, נוער בסיכון, כיתות טכנולוגיות ועוד, ללא קשר למקצוע הלימוד.

הסרטון בראש העמוד מציג את השיטה. בהמשך תמצאו טיפים ודגשים שנאספו מתוך שימוש.

נכון, כולנו עושים פדיחות בכיתה, אבל אם אפשר לחסוך אחת, למה לא? התנסו במערכת, כולל בצפיה בדוחות, ובאפליקציות עד שתרגישו בנוח. אתם מוזמנים לצפות בסרטוני ההדרכה (מדריך למערכת מורים, מדריך לאפליקציית מורה, מדריך לאפליקציית תלמיד).

מישחוק השלבים הראשונים

השלב הראשון בתהליך הכנסת מפות מושגים לכיתה הוא תרגיל בו התלמידים בונים משפטים מזוגות מושגים. אפשר ליצור מעורבות גבוהה בשיעור אם נותנים לכל תלמיד לכתוב על פתק שני מושגים הקשורים לנושא השיעור, שהתלמיד רוצה לדעת איך הם קשורים, ואוספים את הפתקים. בשלב הבא מחלקים את הכיתה לארבע קבוצות. כל קבוצה שולפת בתורה פתק מאוסף הפתקים. כל קבוצה צריכה לכתוב משפט עם שני המושגים. 

כדי שכול הכיתה תשתתף, כל פעם קבוצה אחת מקבלת 10 נקודות על המשפט ושאר הקבוצות מקבלות 5.

את אותו הרעיון ניתן לממש גם בשלבים הבאים.

הכנסה של כרטא

אחרי שעברתם את שלושת השלבים (שניים מתוכם לא מוזכרים כאן, רק בסרטון), מכינים מספר שאלות/משימות פשוטות בדומה לאלו שהתאמנתם עליהן בבית, פותחים להן סשנים. בשיעור מזמינים את התלמידים להיכנס לסשנים האלו. דגשים:

1. בשלב הזה כרטא רצה רק על אנדרואיד, לכן מזמינים תלמידים עם אייפון להצטרף לתלמידים עם אנדרואיד. 
2. עדיין יהיו תלמידים שישכחו את העיקרון המנחה שיש להקפיד עליו בבניית מפת מושגים 'כל שני מושגים מקושרים יוצרים משפט תקין, לפחות בקירוב'. כתבו אותו על הלוח והזכירו אותו במהלך השימוש על פי הצורך. מניסיון, תצטרכו להזכיר אותו לתלמידים עוד הרבה פעמים.
3. כשאתם בודקים היגדים באפליקציית המורה עליכם לשאול את השאלות הבאות:
   1. עבור מושג: האם המושג יכול להופיע בתשובה לשאלה? בדרך כלל כדאי להיות בחלק הזה מתירני. אנחנו לא יודעים מראש באיזה היגדים המושג יופיע בעתיד.
   2. עבור היגד (שני מושגים מקושרים):
      1. האם ההיגד יוצר משפט תיקני, לפחות בקירוב?
      2. האם המשפט נכון?

אם ההמשפט שמופיע בהיגד תיקני ונכון, אשרו אותו. אם לא, יש לפסול את הקישור (אם אחד המושגים לא שייך לשאלה, הקישור יפסל אוטומטית).

טיפוס בדרגות הקושי של השאלות

לאחר שהתלמידים ואתם התרגלם לעבודה עם כרטא ניתן לעלות בדרגת הקושי של השאלות, הנה כמה הצעות למדרגות קושי:

1. הגדילו בהדרגה את מספר המושגים, ניתן להיעזר במוסף (Appendix).
2. הזינו טקסט במוסף ובקשו מהתלמידים להוציא מתוך הטקסט מושגים מהם יבנו מפה.
3. הזינו טקסט במוסף ובקשו מהתלמידים לענות לשאלה המתייחסת לטקסט.
4. הגדילו את המרחק הרעיוני בין המושגים.
5. עברו ממושגים מוחשיים למופשטים.

נשמח לקרוא רעיונות נוספים איך להכניס את מפות מושגים לכיתה בקלות.

בהצלחה!

 _____________

היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף