שיטה נוחה וקלה להכנסת מפות מושגים לשגרת הלימודים, תוך יצירת ערך לימודי לתלמידים לאורך כל התהליך
מיפוי מושגים הוא אחד הכלים הפדגוגיים היעילים ביותר, אבל למרות זאת כמעט ולא משתמשים בו בבתי ספר. הסיבה העיקרית לכך נמצאת בקושי ללמד את השיטה. השיטות הקיימות, כמו זאת של אבות השיטה Novak&Gowin (ראו כאן) דורשות מהתלמיד לאסוף את כל המושגים (איך יודעים אם יש לנו כבר את כל המושגים?), לסדר אותם בהיררכיה (איזו? ואם יש יותר מאחת?) ואז לקשר את המושגים, לפי אוסף קריטריונים והנחיות מורכבים מאד להבנה:
מה זה מושג מנוקדת מבט של מפות מושגים?
מה זה קישור מנקודת מבט של מפות מושגים?
מה זה היגד מנוקדת מבט של מפות מושגים?
אבל היכולת שלכם לתת לתלמיד, בעזרת כרטא, משוב רצוף על כל מרכיב במפת המושגים, תוך כדי שהוא בונה אותה, מפשטת מאד את הוראת מיפוי המושגים מארבעה מאמרים לכלל אחד בלבד: כל שני מושגים מקושרים יוצרים משפט תיקני, לפחות בקירוב.
עכשיו, כשיש רק כלל אחד להקפיד עליו ההוראה נעשית פשוטה יותר.
השיטה שמוצגת כאן נבדקה בכיתות רבות עם מאות תלמידים, ועובדת עם טווח רחב של תלמידים, כולל מצטיינים, מב"ר, נוער בסיכון, כיתות טכנולוגיות ועוד, ללא קשר למקצוע הלימוד.
הסרטון בראש העמוד מציג את השיטה. בהמשך תמצאו טיפים ודגשים שנאספו מתוך שימוש.
נכון, כולנו עושים פדיחות בכיתה, אבל אם אפשר לחסוך אחת, למה לא? התנסו במערכת, כולל בצפיה בדוחות, ובאפליקציות עד שתרגישו בנוח. אתם מוזמנים לצפות בסרטוני ההדרכה (מדריך למערכת מורים, מדריך לאפליקציית מורה, מדריך לאפליקציית תלמיד).
השלב הראשון בתהליך הכנסת מפות מושגים לכיתה הוא תרגיל בו התלמידים בונים משפטים מזוגות מושגים. אפשר ליצור מעורבות גבוהה בשיעור אם נותנים לכל תלמיד לכתוב על פתק שני מושגים הקשורים לנושא השיעור, שהתלמיד רוצה לדעת איך הם קשורים, ואוספים את הפתקים. בשלב הבא מחלקים את הכיתה לארבע קבוצות. כל קבוצה שולפת בתורה פתק מאוסף הפתקים. כל קבוצה צריכה לכתוב משפט עם שני המושגים.
כדי שכול הכיתה תשתתף, כל פעם קבוצה אחת מקבלת 10 נקודות על המשפט ושאר הקבוצות מקבלות 5.
את אותו הרעיון ניתן לממש גם בשלבים הבאים.
אחרי שעברתם את שלושת השלבים (שניים מתוכם לא מוזכרים כאן, רק בסרטון), מכינים מספר שאלות/משימות פשוטות בדומה לאלו שהתאמנתם עליהן בבית, פותחים להן סשנים. בשיעור מזמינים את התלמידים להיכנס לסשנים האלו. דגשים:
אם ההמשפט שמופיע בהיגד תיקני ונכון, אשרו אותו. אם לא, יש לפסול את הקישור (אם אחד המושגים לא שייך לשאלה, הקישור יפסל אוטומטית).
לאחר שהתלמידים ואתם התרגלם לעבודה עם כרטא ניתן לעלות בדרגת הקושי של השאלות, הנה כמה הצעות למדרגות קושי:
נשמח לקרוא רעיונות נוספים איך להכניס את מפות מושגים לכיתה בקלות.
בהצלחה!
_____________
היה לכם ניסיון מוצלח? נתקלתם בקושי? כאן המקום לשתף
5 מחשבות על “הכנסה מדורגת של מפות מושגים לכיתה”
לדעתי, היבט נוסף חשוב של *הדרגתיות*, ובפרט עבור תלמידים צעירים או בחינוך-מיוחד, יהיה במעבר מעולם *קונקרטי* (כגון "התיק שלי הבית שלי"), להיגדים בעולם *מופשט* (כגון "חלבונים כדור הארץ"). אריק ב.
תודה אריק על ההצעה. הוספתי אותה בסעיף 'דרגות קושי'.
נשמע אפשרי מאי פעם. בהצלחה לכם ולנו. הגהה: בקירוב, ולא בקרוב. לפי כללי הכתיב חסר הניקוד, וגם כדי להימנע מדאבל מינינג.
תודה הדס, אני מניח שאת מזהה בפוסט הזה את טביעת האצבע שלך.
תודה גם על ההגהה. תוקן.
בשתי הדוגמאות לעיל, המערכת מחקה את מילות הקישור שרשמתי (בסוגריים משולשים), אבל הרעיון עדיין ברור 😉